בשנים האחרונות אנו עדים לבולמוס של חקיקה שמקדם משרד האוצר, שכול מטרתו להעביר את הכנסות הציבור מיגיע כפם לידי הממשלה.
פעם קראו לזה "הטלת מסים" היום קוראים לזה "הפרשות כספים לפנסיה".
זה החל בביטול האפשרות של חברות הביטוח לקבוע מקדם קצבה בתכניות החיסכון לקצבה, שמכונה "ביטוח מנהלים", במהלך שנת 2013, ונמשך בימנו בתכנית החיסכון לכול ילד, מטעם ביטוח לאומי, שהנהיג משרד האוצר.
משרד האוצר החליט משום מה שהפקידים שיושבים בהנהלה של חברות הביטוח, לא מבינים במתמטיקה כמוהם ולכן יש סכנה שחברות הביטוח יפסידו כספים, בגלל תוחלת החיים שעולה ולכן, מתוך 'דאגה לשלום הציבור' יש לבטל את "מקדם הקצבה" המובטח בתכניות החיסכון של חברות הביטוח ומעתה מקדם הקצבה יקבע כשלוש שנים בטרם פרישת העמית שחסך לפנסיה, ע"י פקיד ממשרד האוצר, שספק אם פגש, מפאת גילו הצעיר פנסיונר....
האינטרס של פקידי האוצר הוא שכמה שיותר כספים יופרשו לשוק ההון ויישארו שם וכמה שפחות יועבר חזרה לידי ציבור החוסכים ומכאן כבר ניתן להבין מה תהיה גובה הקצבה שהציבור יוכל ליהנות ממנה.
כמובן שיעטפו זאת בדוחות ומספרים שיסבירו לציבור הפנסיונרים, שהבנתו בכלכלה מוגבלת לכתבות המגמתיות בערוץ 2 ו-10,(לעתים מוכתבות ע"י פקידי האוצר, שלהם ההשפעה והכסף כדי לקדם זאת) שתוחלת החיים עלתה והחיסכון ירד וכו'....
המדינה מגייסת כספים משוק ההון, בצורה של הנפקת אגרות חוב וכן גם הבנקים והחברות הציבוריות.
בצורה כזו עושה הכסף של הציבור סיבוב דרך שוק ההון לידי פקידי המדינה או לחלופין מנוהל ע"י הרגולציה הממשלתית שמכתיבה לאן יועבר הכסף.
הציבור עצמו נדרש רק להעביר את כספו לשוק ההון ובזה מסתיים תפקדו.
נאסר עליו ליהנות מהחגיגה של גיוס הכספים משוק ההון.
הוא יכול להלוות את הכסף שהפקיד, בחזרה דרך סניף הבנק, בריבית גבוהה, לפי התנאים של שיכתיב לו הבנק.
האוצר לא חדל לרגע בעשרים השנים האחרונות מחקיקת חוקים ותקנות כדי להגדיל את הפקדות והעברת כספי הציבור לשוק ההון.
ותמיד זה נעטף ב"דאגה לאזרח".
בתחילה קראו לזה "פנסיית חובה" לשכירים שמרוויחים שכר מינימום והמשיך להפקדת רשות למי שמעוניין להפקיד חלק מהכספים שקיבל בנטו שלו וממשיך ל"קרן פנסיה חובה לעצמאים", או תכנית חיסכון לכול ילד, לפיו ואם תרצו תוכלו להוסיף 50 ש' להפקדה החודשית....
בעוד 15 שנה כשתצפו לקבל את כספי החיסכון שחסכתם לילדכם ביחד עם ביטוח לאומי, יתמנה שר אוצר חדש שירש את תפקיד קודמיו ויודיע לכלל ציבור החוסכים, שעקב חשש למחסור בחיסכון לפנסיה, יש למנוע מילדכם מלבזבז את הכסף שנצבר לו בתכנית ה"חיסכון לכול ילד" במשך 15 השנים האחרונות ויש להעבירו להפקדות לקרן הפנסיה....
המהלך של האוצר מלווה במהלכים מקבילים שנועדו להסית את תשומת ליבו של הציבור מראיית המציאות.
קרן פנסיית "ברירת מחדל" נועדה כביכול להקטין את דמי הניהול לשכירים שאינם מאוגדים ולא נהנים מהסכמים מול המוסדיים עם דמי ניהול נמוכים.
לאמתו של דבר, משרד האוצר דואג לכך שציבור החוסכים יפקיד כמה שיותר מכספו האישי שהרוויח ועמל עבורו, בשוק ההון וכמה שפחות יעבור לידי מפעילי תכניות החיסכון, היינו המוסדיים.
במילים אחרות, המדינה האצילה סמכויות לאזרח ואפשרה לו להיאבק עבור המדינה שבמינימום הוצאות, יועבר כספו לשליטת הממשלה.
הרי מה זה משנה כמה כסף נצבר לעמית החוסך לפנסיה, בין עם זה בקרנות הפנסיה או בביטוחי המנהלים, אם פקיד משרד האוצר יקבע, כמה מהכסף שצבר יקבל?
ואחרי כול זאת, נמנעתי מלחזור על הפרסה שקוראת לנגד עיננו בקרנות הפנסיה החדשות, בהם הציבור מפסיד מדי שנה את כספו.
מי שרוצה או תרם קרא על כך, מוזמן לגלוש למאמר בלינק הבא: לינק.
ככול שיותר כספים מוזרם מידי הציבור לשוק ההון, בחקיקה ממשלתית, כך המשק צומח יותר.
אומנם הצמיחה היא מלאכותית אבל הנתונים מצביעים שלעת עתה המשק צומח והשיטה של שוד כספי ציבור במעטפת של הונאה, נחלה הצלחה.
השאלה היא כמה זמן זה יימשך עד שהפירמידה הזאת שבנה האוצר תקרוס בבת אחת...
וזה יקרה כשהציבור יגלה שאחרי הכול, אין לו פנסיה
משהו כבר טבע את המושג: "מוכרחים לחסוך ויעלה כמה שיעלה..."
פעם קראו לזה "הטלת מסים" היום קוראים לזה "הפרשות כספים לפנסיה".
זה החל בביטול האפשרות של חברות הביטוח לקבוע מקדם קצבה בתכניות החיסכון לקצבה, שמכונה "ביטוח מנהלים", במהלך שנת 2013, ונמשך בימנו בתכנית החיסכון לכול ילד, מטעם ביטוח לאומי, שהנהיג משרד האוצר.
משרד האוצר החליט משום מה שהפקידים שיושבים בהנהלה של חברות הביטוח, לא מבינים במתמטיקה כמוהם ולכן יש סכנה שחברות הביטוח יפסידו כספים, בגלל תוחלת החיים שעולה ולכן, מתוך 'דאגה לשלום הציבור' יש לבטל את "מקדם הקצבה" המובטח בתכניות החיסכון של חברות הביטוח ומעתה מקדם הקצבה יקבע כשלוש שנים בטרם פרישת העמית שחסך לפנסיה, ע"י פקיד ממשרד האוצר, שספק אם פגש, מפאת גילו הצעיר פנסיונר....
האינטרס של פקידי האוצר הוא שכמה שיותר כספים יופרשו לשוק ההון ויישארו שם וכמה שפחות יועבר חזרה לידי ציבור החוסכים ומכאן כבר ניתן להבין מה תהיה גובה הקצבה שהציבור יוכל ליהנות ממנה.
כמובן שיעטפו זאת בדוחות ומספרים שיסבירו לציבור הפנסיונרים, שהבנתו בכלכלה מוגבלת לכתבות המגמתיות בערוץ 2 ו-10,(לעתים מוכתבות ע"י פקידי האוצר, שלהם ההשפעה והכסף כדי לקדם זאת) שתוחלת החיים עלתה והחיסכון ירד וכו'....
המדינה מגייסת כספים משוק ההון, בצורה של הנפקת אגרות חוב וכן גם הבנקים והחברות הציבוריות.
בצורה כזו עושה הכסף של הציבור סיבוב דרך שוק ההון לידי פקידי המדינה או לחלופין מנוהל ע"י הרגולציה הממשלתית שמכתיבה לאן יועבר הכסף.
הציבור עצמו נדרש רק להעביר את כספו לשוק ההון ובזה מסתיים תפקדו.
נאסר עליו ליהנות מהחגיגה של גיוס הכספים משוק ההון.
הוא יכול להלוות את הכסף שהפקיד, בחזרה דרך סניף הבנק, בריבית גבוהה, לפי התנאים של שיכתיב לו הבנק.
האוצר לא חדל לרגע בעשרים השנים האחרונות מחקיקת חוקים ותקנות כדי להגדיל את הפקדות והעברת כספי הציבור לשוק ההון.
ותמיד זה נעטף ב"דאגה לאזרח".
בתחילה קראו לזה "פנסיית חובה" לשכירים שמרוויחים שכר מינימום והמשיך להפקדת רשות למי שמעוניין להפקיד חלק מהכספים שקיבל בנטו שלו וממשיך ל"קרן פנסיה חובה לעצמאים", או תכנית חיסכון לכול ילד, לפיו ואם תרצו תוכלו להוסיף 50 ש' להפקדה החודשית....
בעוד 15 שנה כשתצפו לקבל את כספי החיסכון שחסכתם לילדכם ביחד עם ביטוח לאומי, יתמנה שר אוצר חדש שירש את תפקיד קודמיו ויודיע לכלל ציבור החוסכים, שעקב חשש למחסור בחיסכון לפנסיה, יש למנוע מילדכם מלבזבז את הכסף שנצבר לו בתכנית ה"חיסכון לכול ילד" במשך 15 השנים האחרונות ויש להעבירו להפקדות לקרן הפנסיה....
המהלך של האוצר מלווה במהלכים מקבילים שנועדו להסית את תשומת ליבו של הציבור מראיית המציאות.
קרן פנסיית "ברירת מחדל" נועדה כביכול להקטין את דמי הניהול לשכירים שאינם מאוגדים ולא נהנים מהסכמים מול המוסדיים עם דמי ניהול נמוכים.
לאמתו של דבר, משרד האוצר דואג לכך שציבור החוסכים יפקיד כמה שיותר מכספו האישי שהרוויח ועמל עבורו, בשוק ההון וכמה שפחות יעבור לידי מפעילי תכניות החיסכון, היינו המוסדיים.
במילים אחרות, המדינה האצילה סמכויות לאזרח ואפשרה לו להיאבק עבור המדינה שבמינימום הוצאות, יועבר כספו לשליטת הממשלה.
הרי מה זה משנה כמה כסף נצבר לעמית החוסך לפנסיה, בין עם זה בקרנות הפנסיה או בביטוחי המנהלים, אם פקיד משרד האוצר יקבע, כמה מהכסף שצבר יקבל?
ואחרי כול זאת, נמנעתי מלחזור על הפרסה שקוראת לנגד עיננו בקרנות הפנסיה החדשות, בהם הציבור מפסיד מדי שנה את כספו.
מי שרוצה או תרם קרא על כך, מוזמן לגלוש למאמר בלינק הבא: לינק.
ככול שיותר כספים מוזרם מידי הציבור לשוק ההון, בחקיקה ממשלתית, כך המשק צומח יותר.
אומנם הצמיחה היא מלאכותית אבל הנתונים מצביעים שלעת עתה המשק צומח והשיטה של שוד כספי ציבור במעטפת של הונאה, נחלה הצלחה.
השאלה היא כמה זמן זה יימשך עד שהפירמידה הזאת שבנה האוצר תקרוס בבת אחת...
וזה יקרה כשהציבור יגלה שאחרי הכול, אין לו פנסיה
משהו כבר טבע את המושג: "מוכרחים לחסוך ויעלה כמה שיעלה..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה