יום שלישי, 1 במאי 2018

הלוואות אצלנו בריבית 2.5% לשנה

הלוואות בריבית 2.5% לשנה.
תשלום ההלוואה יתבצע דרך הוראת קבע, בפריסה עד 7 שנים.
התקשרו עוד היום לסוכנות פיקסמן לקבלת הלוואה : 077-700-8664

יום שבת, 14 באוקטובר 2017

ערוץ 2 בשירות ביטוח ישיר

למה כתבת ערוץ 2, עמליה דואק, פרסמה  כמה עמלות קיבלו סוכני הביטוח בשנת 2016?
את מי זה מעניין כמה סוכני ביטוח מרוויחים?

מדוע לא פרסמה כמה הוצאות היו לסוכני הביטוח בשנת 2016?

יש לכך 65 מיליון סיבות:




יום חמישי, 1 ביוני 2017

איך להתמודד עם שירות לקוחות בחברת הביטוח.

אתה מתקשר למוקד כדי לקבל שירות מחברת הביטוח.
ממתין שעות והישועה עדיין לא נראית באופק....
איך מקצרים את זמני ההמתנה למענה המוקדן הטלפוני?

אף פעם אל תבקשו לפנות למוקדן שיעניק לכם שירות, בנושאים כמו: תביעות ביטוח או המתנה לבקשת פדיון כספים וכו'...
מרבית חברות הביטוח והמוקדנים, לא אוהבים פניות כאלו ויעדיפו להשאירכם כמה שיותר זמן בהמתנה, עד שתתייאשו...
הפתרון הוא תמיד לבקש את המכירות, בפנייה לבקשה לרכישת ביטוח חדש.
אל דאגה, לא טעיתם בכתובת, המוקדנים שמוכרים לכם פוליסות, הם אותם מוקדנים שמשאירים אתכם שעות על הקו.

כשאתם מתחילים לשוחח עם המוקדן, המטרה הראשונה במעלה של המוקדן, היא להשאיר אתכם כמה שפחות זמן בשיחה עמו וכמה שיותר זמן בהמתנה ועדיף שתנתקו את השיחה.
מעליו יושבים מנהלי המוקד הטלפוני, שמוודאים שהוא לא משוחח אתכם יותר מדקה, שתיים.

חשוב לדעת: המוקדן לא יכול לנתק לכם את השיחה, הוא ידבר אתכם וינסה לגרום לכם לרדת מהקו בטענות שונות ומשונות: "אני אחזור אליך יותר מאוחר", "זה בטיפול", "הכסף יכנס מחר", "פניתי להנהלה והעברתי את התלונה שלך" וכו'...
ולמחרת אתם מגלים לדאבונכם ששום דבר לא נעשה.
נכון המוקדן ניסה רק להורידכם מהקו...

הפתרון הוא לא לאפשר למוקדן לנפנף אתכם מהקו, גם אם זה ידרוש ממנו להביא את מנכ"ל החברה שנמצא בזה הרגע בחו"ל...
אחרי כמה דקות, תגלו שהמנהלים של המוקדן כבר מראים עצבנות ומתחילים להלחיץ את המוקדן...
תשאירו אותו עוד חמש דקות על הקו ותשמעו את המנהלים מבצעים חרקירי...
אם לא השתכנעתם עדיין לרדת מהקו ועדיין יש לכם את התעוזה להותיר את המוקדן בשיחה אתכם, גם לאחר שהותיר אתכם בהמתנה בטענה, שכביכול הוא הלך לדבר עם ההנהלה (אל דאגה, הוא עבר לשיחה נוספת וחזר אליכם).
אם עדיין אתם עם המוקדן על הקו בשיחה, דעו לכם שניצחתם! ותקבלו את כול מבוקשכם, מבחינת החברת הביטוח, אתם טרבלמייקר ועדיף להפטר מכם כמה שיותר מהר גם אם זה אומר, להעביר אליכם כמה שיותר מהר את הכסף.....





יום רביעי, 31 במאי 2017

הלוואות מחברות הביטוח

המוסדיים, עוסקים בהשקעות ושיווק מסלולי קופות הגמל שלהם.
להבדל מהבנקים, מרבית פרנסתם הוא מדמי הניהול שנגבים מתוך הצבירות של כספי הציבור שהופקד אצלם במסגרת: קופות גמל, קרנות פנסיה, או קרן השתלמות...

לעומת המערכת הבנקאית, המוסדיים, מתקשים במתן אשראי, אם זה מסיבות רגולטוריות, עליהם נדון בהמשך המאמר ואם זה משום שאין להם רצון לעשות זאת, כיוון שהמוסדיים אינם רואים באפיק זה את מקור פרנסתם, אלא צורך בלבד מצד הציבור, שנכפה עליהם.

לשם כך התגייסה המפקחת על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר והוציאה חוזר בשנת 2015, בו דרשה מהמוסדיים, להקים גוף שיבדוק את 

את החוזר כולו ניתן לקרוא בלינק כאן.

חוזר זה, נועד להקשות על העמיתים לקבל הלוואה כפי שהיה נהוג בעבר, כשלקוח היה יכול לקבל בעבר הלוואה מחברת הביטוח, עד 50% מהצבירה של חסכונותיו כשהצבירה מהווה ערבות להחזר הכספים.
כיום ניתן לקבל, רק עד גובה 30% מהצבירה בחסכונותיו, בכספי התגמולים בלבד.

משרד האוצר היה שמח, אם הלווים היו נמנעים מלסכן את החסכונות שלהם בתמורה לקבלת הלוואה וזו משום שהם רואים את כספי החסכונות שהעמיתים משקיעים בשוק ההון ככספים שמשרד האוצר יכול להשתמש בהם לצרכיו הפוליטיים.

ההלוואות שמעניקים המוסדיים, הם על חשבון הצבירות בהפקדות לתגמולים (הצבירות לפיצויים - לא נלקחות בחשבון), לאחר הפקדה של 36 חודשים, כשלעתים ישנם מוסדיים שדורשים צבירה מינימלית של סכום, כמו למשל בבית ההשקעות פסגות, שדורש שהסכום יהיה גבוהה מ-20,000 ש"ח.

ריביות ההלוואה הם נמוכות יחסית למערכת הבנקאים והם ניתנים כהלוואה לכול מטרה, עד לגובה של 30% מהצבירה בריביות של בין 5% ל-6% לשנה וניתנות כנגד החסכונות.

לא קיימת מדיניות אחת, אחידה לכלל המוסדיים וכול מוסד נוקט במדיניות הנוחה לו.
ניתן לנייד חלק מהכספים, או כולם ממוסד אחד למשנהו, כדי לקבל את ההלוואה שנוחה לעמית.
לצורך כך רצוי לבצע זאת בליווי סוכן ביטוח שמכיר את המערכת ומתוך כך, את תנאי ההלוואות של המוסדיים.






יום שלישי, 4 באפריל 2017

מהפכה בביטוחי הסיעוד

במוצאי יום שבת, הראשון לחודש אפריל התבשרנו כי הממונה על הביטוח מגבילה את חברות הביטוח ביכולת שלהן לדחות תביעות סיעוד - הערכות התפקוד ייעשו בידי מעריכים בלתי תלויים, או בידי הביטוח הלאומי.
למרות התאריך הסמלי, לדאבוננו, זהו לא עוד ניסיון של גחמה של עיתונאי...



חברות ביטוח מתפרנסות מכך שהם קונים ממאיתנו את הסיכון, במקרה הזה, את הסיכון שנהיה סיעודיים ובתמורה אנחנו משלמים מדי חודש פרמיה, עבור הפוליסה שרכשנו.

את גובה הפרמיה, קובע אקטואר של חברת הביטוח, שמסתמך על לוחות סטטיסטיים ויודע לחשב את הסבירות של החברה לשלם את הסיכון שרכשו מאיתנו.

ביטוח היא לא תכנית חסכון. 
ומתי מגיע רגע האמת בו צריך לתבוע את תגמולי הביטוח? 
בגילאים מבוגרים כולם מתקשים בתפקוד ביחס לתקופה שהיו צעירים. 
לא כל קושי בתפקוד הופך אותנו לסיעודיים. 
התנאים של חברות הביטוח ידועות. 
אף אחד לא הכריח אף אחד לרכוש את תכנית הביטוח.


פוליסת ביטוח מגדירה את המצבים שהלקוח זכאי בהם לתגמולי הביטוח. 
העובדה שלקוחות לא קוראים או לא מבינים את תנאי הפוליסה, לא הופך אותם לצודקים. 
התנאים הללו מחייבים אותם ואת חברת הביטוח באותה מידה. 
העובדה שישנם מקרי קצה, שבהם חברות הביטוח התעמרו בלקוחות המבוטחים שלהם בסיעוד, היא תוצאה של מקרי קצה של מקרי תביעת ביטוח בהם הלקוחות ניסו לרמות את החברה. 
מכיוון שאין עדיין אפשרות לאף חברת ביטוח לזהות אצל אדם סימן הכר להיותו דובר אמת, כולנו נאלצים משלמים על כך את המחיר.


חלק מתביעות הסיעוד נדחות מסיבות טכניות: 
חלק מהתובעים נפטרים לפני שמספיקים לסיים את הבדיקה או שהם נפטרים בתקופת ההמתנה. 
חלק מהדחיות הן זמניות. 
מצבו של הלקוח הורע אבל עדיין לא הגיע למצב סיעודי וייתכן מאוד שאם יגיש את התביעה לתגמולי סיעוד 
שנה לאחר מכן הוא יהיה זכאי לקבלם. 

ניתן להמחיש זאת כדוגמה בזכייה בכרטיס הגרלה של הלוטו.
אם זכית יבדקו שאכן רכשת כרטיס תקין, ומדובר בהגרלה הנכונה ושאכן אתה בעל הכרטיס ושאתה מעל לגיל 18 ושהכרטיס לא מזויף ושכל המספרים אכן עלו בהגרלה. 
העובדה שרכשת כרטיס לא נותן לך אישור אוטומטית לזכייה.



הראל שהיא חברת הביטוח עם נתח השוק הגדול ביותר בתחום ביטוחי הבריאות , משלמת 69% מהתביעות ומנורה משלמת אפילו יותר. 
כלל ומגדל שמחזיקות גם הן בשוק גדול במיוחד גם משלמות 61% מהתביעות. 
קשה להסביר כיצד נתונים כאלו גורמים להתערבות כל כך בוטה של המדינה בתחום ביטוחי הסיעוד. 
גם היום חברות הביטוח לא יכולות לבחור את המערכים, הן משתמשות בחברות חיצוניות שיבצעו עבורן את התביעות ואותן חברות מעסיקות מעריכים בלי שליטה של חברת הביטוח, שלא יודעת איזה מעריך ישלח. 

העובדות המכריעות הן שבטוח לאומי מעניק לאזרח במדינה שנמצא במצב סיעודי תשע שעות אחות בשבוע ואילו חברת הביטוח משלמת את הביטוח הסיעודי במלואו.
הצעד של המפקחת משמעו ביטול הבטוח הסיעודי. 

או ייקורו באופן משמעותי והורדת אחוז התביעות שמשולמות ע"י חברות הביטוח לפחות מ 40 אחוז.

ברור לי שבעקבות השינוי בנהלי אישור תביעות הביטוח, חברות הביטוח יסתערו כמוצאות שלל רב, על כל לקוח קיים שיפספס תשלום בגלל החלפת כרטיס אשראי, יבטלו לו את הפוליסה בהקדם. אחרי פרסה עם המעבר מקולקטיב לפרט המפקחת כנראה לא נרגעה והיא רוצה לחסל את הענף לגמרי.

הפתרון שמצאה המפקחת על הביטוח, היא להעביר את אישורי התביעה לביטוח סיעודי לגוף "אובייקטיבי", מהו גוף אובייקטיבי?
בג"ץ הוא למשל גוף אובייקטיבי, למרות שיש לו אג'נדה פוליטית.
גם התאגיד הוא גוף "אובייקטיבי".
בדיוק כך יהיה גם מי שיקבע מי יקבל את תגמולי ביטוח הסיעוד....

ישנם עיתונאים שאוהבים להציג את התביעות שלא משולמות לציבור המבוטחים, שלהורים שלהם מאוד קשה ולכן החליטו שעל חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח סיעוד.
יש פה חוסר הבנה בסיסי שגובל בהטעיה ציבורית מכוונת ע"י פקידי ממשל ועיתונאים, שמעוניינים לגרוף הון פוליטי ופופולריות ציבורית על חשבון הציבור שישלם על גחמות אלו.





*סייע בכתיבת המאמר, אלעד קריטנברג, מנהל תחום תביעות סיעוד בסוכנות לביטוח, מדנס.

יום שני, 3 באפריל 2017

המודלים החדשים לתגמול הסוכן.

הכנסת חוקקה חוק לפי דרישת המפקחת על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר ויש להוסיף, שלצערי היו שותפים לה גם לשכת סוכני הביטוח, על פיה עמלות הסוכן לא יגיעו מתוך דמי הניהול, אלא יהיו בלתי תלויים בדמי הניהול, לפי הטענה שזה יגרום לסוכנים להיות יותר "אובייקטיביים" ודמי הניהול שהציבור נאלץ לשלם, ירדו...

לכאורה תאוריה מעניינת, רק שהמציאות תתברר כשונה לגמרי.
דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני הושפע בעיקר ממחסור בתחרות בענף בין בתי ההשקעות ולא בגלל סוכני הביטוח, כפי שהעיתונאים מטעם דאגו לספר לציבור.

מחקר שפרסם רונן סלומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון, בלשכת המסחר ת"א, כי בשנים שלאחר וועדת בכר, התחוללה מגמה הפוכה בענף.
במקום שיתרבו מספר השחקנים, הם החלו להצטמצם בצורה דרסטית..
מ-205 חברות שפעלו לפני חקיקת חוק בכר, בשנת 2006, ירדו כמות בתי ההשקעות ל--98 חברות הפועלות כיום בישראל.

המגמה של סגירת בתי ההשקעות היא זו שהובילה לריכוזיות חדשה בשוק ההון, שהובילה בסופו של יום להעלאת דמי הניהול בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות.
הגורם המרכזי לירידה הדרסטית במספר בתי ההשקעות וצמצום התחרות בתחום היא הרגולציה שהופעלה כחלק מחוק ועדת בכר שחוקק בשנת 2005.

בעקבות הדרישות הרבות של המפקח על שוק ההון במשרד האוצר והרשות לניירות הערך, 
שלא פסחו ולא הקלו על שום בית השקעות, גדול כקטן, ללא הפלייה, בתי השקעות רבים, לא הצליחו לעמוד בדרישות.
רק לאחרונה התבשרנו על איחוד בין בית ההשקעות של חברת הביטוח איילון לבית ההשקעות של מיטב-ד"ש ובין חברת הפניקס לאקסלנס נשואה.

כשסוכני הביטוח קיבלו את העמלה שלהם מתוך דמי הניהול, היה לחברות הביטוח אינטרס להתייחס לדרישת הלקוח של הסוכן, להוריד את דמי הניהול.
עתה דמי הניהול יתחילו לזנק מעלה ללא אפשרות להתערבות מצד סוכני הביטוח.

עוד כותרת פופוליסטית של משרד האוצר, על גבם של המבוטחים.

יום שבת, 18 במרץ 2017

כסף לשוק ההון - מנוע הצמיחה החדש של ממשלת ישראל

בעבר קטר הצמיחה של המשק היה הנד"ן, אחר כך הגיעו חברות ההיטק והם הפכו להיות קטר הצמיחה של המשק.אפילו מותגנו בעולם כ"סטארט אפ ניישן".

קברניטי המשק (הפוליטיקאים) ניסו בכול צורה שהיא לחבל באותו קטר צמיחה, שממנו לא קיבלו שקל לכיסם וגם השפעה לא הייתה להם עליו, כמו שיש להם להבדיל, על מרבצי הגז שהתגלו מול חופי ישראל...



בשנים האחרונות הם גילו קטר חדש, ישן, קוראים לו "שוק ההון" וככול שהוא גדל, הפוליטיקאים יכולים להעניק יותר מתנות והטבות למי שהם חפצים בעיקרו....הרי למפאיניקים של בן גוריון, זה הצליח ומה שמצליח תמיד יצליח.

אז כיצד עובדת השיטה?המטרה היא כמה שיותר כספים להעביר מהאזרח לשוק ההון במינימום הוצאות ובמינימום שליטה של האזרח על כספים אלו.

לשם כך פקידי האוצר ישבו על המדוכה וממציאים לנו פטנטים:
זה התחיל עם פנסיה חובה לשכיר והמשיך עם פנסיה חובה לעצמאי ומכמובן הגדלת ההפרשות של המעסיקים והעובדים לפנסיה (נקרא לזה "הטבה"), לאחר מכן זה עבר לחיסכון לכול ילד ואם לא די בכך, הרי נשאר בידכם בסוף קצת מהנטו לבזבז, אז נציע לכם תכניות חיסכון לפנסיה שתוכלו למשוך אותו כסכום חד פעמי אחרי תקופה מוגדרת (תיקון 190)...


באחת הפרסומות שרצה ברשת נכתב כך: "הגעתם לגיל 60?אל תפספסו את ההזדמנות להרוויח בגדולאם אתם חוששים לקבל החלטה זה מובן לגמרי, אחרי הכול מדובר בעתיד שלכם ושל הכסף שלכם. אבל דווקא בגלל זה כדאי לכם לבדוק אם אתם זכאים לתיקון 190.אתם בהחלט זכאים ליהנות מזה!"

החיסכון לכול ילד לא מסתדר לכם, הרי אמרו לכם שהחיסכון הוא לילד שיקבל אותו אחרי צבא...? חקו, המתינו בסבלנות...יש עוד זמן לשנות את סעיפי החוק, כך שתגלו בסוף, שזה בעצם לפנסיה של הילד..הרי בשביל מה שיבזבז אותם על עצמו?
קברניתי המשק צריכים את הכסף, מה לא תיתנו? הרי כבר נתתם...

אבל יש בעיה קטנה, הכספים שלכם עוברים דרך המוסדיים שגובים מהכסף דמי ניהול ואז שוק ההון מפסיד אחוז גבוהה מהכסף, לטובת המוסדיים, אז ישבו וחשבו מה לעשות ואז קם הגאון במשרד האוצר שהציע להתחיל לשלם לעיתונאים, שיתחילו במסע הסברה לאזרח, שכמה שפחות ישלם דמי ניהול, כך יקבל יותר פנסיה (ועל הדרך אתם דופקים את סוכן הביטוח שמרוויח על חשבונכם. איזה רעיון גאוני - מכירים ישראלי שלא ישמח להרוויח ועל הדרך לדפוק את 'הרעים'?).הרי בשביל מה שפקידי האוצר יתאמצו, שהאזרח יעשה זאת עבור פקידי האוצר וכך נולד הרעיון "לקרן ברירת מחדל".

תעברו לקרן ברירת מחדל באפס דמי ניהול ותקבלו אפס בפנסיה, נו אז כמעט אפס, אבל לפחות לא יצאתם פראיירים עד הסוף...



ישבו שר האוצר והמפקחת על שוק ההון וחשבו מה לעשות, הרי בסוף האזרחים יגלו שאין להם פנסיה, שהכול פייק, כפי שקורה היום בצ'ילה, שמשם העתקנו את המודל לפנסיה....

ואז המוח היהודי הבריק שוב פעם!
להשיב את אגרות החוב המיועדות של המדינה.
שהילדים והנכדים ונכדי נכדים יממנו את הפנסיות שלנו..
הרי האזרחים טיפשים ועד שהם יקלטו שעבדנו עליהם, אנחנו כבר נהנה מהפנסיה התקציבית שלנו.
הרי רק פרייר חוסך בקרן פנסיה חדשה, אז ניתן לפריירים גם לממן אותה...


תומס אדיסון כבר אמר את דעתו על כך, בתחילת המאה הקודמת: "אנשים שלא הרימו את חפירה אחד למען הפרויקט ולא תרמו שקל אחד של חומרים ירוויחו יותר כסף מאלה שסיפקו את כול החומרים ואת כול העבודה".

זהו נהר של עושר בלתי נגמר שהוא כול כך רחב שאתם אפילו לא חושבים לחצות אותו, שזורם לנצח לתוך שוק ההון ומנוהל ע"י נערי האוצר (כיום עומד על 1500 מיליארד ש"ח וצפוי להגיע בתוך עשור ל-3500 מיליארד ש"ח).

הכסף נלקח מאנשים כמונו, שעובדים מספיק קשה ואנחנו אפילו לא יודעים שהכסף נלקח מאיתנו לזרימה העצומה בנהר, שמוביל ליעד ששר האוצר ושאר קברניטי המשק, חפצים בעיקרו.
כסף טיפש שאין לו כתובת ברורה...