ב-7 לחודש נובמבר 2013, התכנס כמדי שנה, בשנים האחרונות, כנס קיסריה ע"ש אלי הורביץ.
קרן רוטשילד בשיתוף עם ארגון הקרן החדשה, ייסדו את כנס אלי הורביץ לכלכלה שנוהל בידי ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וכיום פעיל בעמותת שתי"ל.
מקבץ מייצג של נושאים שדנו בו, היו: רגולציה על הבריאות, הפרטה במערכת הבריאות, הפיקוח על הסטרטאפים בתחום ההייטק, ההתאגדויות השונות, כמו התאגדות התעשיינים, בתי הספר לפיקוח והדרכה, על היחסים בין הרשויות לשלטון המרכזי בתחום הבריאות, פערים בחינוך, פיתוח שירות ציבורי, שינוי בתפיסת שירות המדינה, יחסי עבודה בשירות הציבורי ועוד נושאים בסגנון הזה...
כול המשותף לנושאים שנדונו בכנס היה: מציאת דרכים חדשות להשתלטות על הרגולציה ופיקוח על השוק הפרטי שבמטרת הקרנות להשתלט עליו.
בעקבות הפוסטים הקודמים שלי שעסקו ברפורמה בקרנות הפנסיה, שהמפקחת על הביטוח ושוק ההון, דורית סלינגר, מנסה להעביר, פנה אלי עיתונאי, שהיה מעוניין לפרסם את החומר.
הוא ביקש את תגובת הקרן לישראל חדשה ושל מיטב ד"ש על הפרסומים שלי.
התגובה שלהם לדבריו היו שאין להם שום קשר ל"מדד מעלה" או ל"עמותת מידות"...
אני חשבתי, מה היה עושה אהוד אולמרט או אורי לופוליאנסקי, לשעבר ראש עירית ירושלים, במידה ואם באופן תאורטי היה מגיע אליו עיתונאי כחצי שנה לפני ביצוע "עסקת הולילנד" ושואל אותם לתגובה עבור פרסום חשיפת העסקה שלהם....
האם היו מתעלמים? מאיימים בתביעה כנגד מי שהולך לסכל להם עסקה של מיליונים?
תכפילו את ההאשמות שהופנו כנגד המעורבים "בפרשת הולילנד" לפי 50 ותקבלו מושג לגבי היקף הכספים שלגבם אני מתייחס בפרשיה זו, שאותה אני מנסה לחשוף.
לכן העליתי ספק במהימנות התגובה שלהם והבטחתי לחזור אליו עם הוכחות בדוקות יותר שנסמכות על מסמכים ותיעוד.
נניח שטעיתי ושאין קשר בין מדד ת"א מעלה, עמותת מידות ובית השקעות מיטב ד"ש לקרן לישראל חדשה.
האם זה יכול למנוע מהקרן לישראל חדשה, להיעזר בהם כדי לקדם את המהלך שלהם בקרנות הפנסיה, שיוביל למימון העמותות שלהם, כפי שתיארתי זאת בפוסטים קודמים?
כדי לבדוק אם הקרן לישראל חדשה שולטת בארגון כלשהו, צריך לבדוק מי מממן את הארגון ומהם יחסי הכוחות בתוך הארגון.
באמת יתכן שהקרן החדשה לא מעוניינת להתבלט כמי שהארגון שייך לה, אבל כשבודקים את חברי ההנהלה, מספיק שלקרן החדשה יש רוב מבין חברי ההנהלה, שבדרך זו או אחרת מקושרים לקרן לישראל חדשה, כדי לקבוע שהארגון בשליטת הקרן.
עמותת מידות רשומה כחברה לתועת הציבור (חל"צ).
מידות, שהוקמה על מנת לדרג את העמותות בארץ, מתוארים "דרכי ההתמודדות של השחקנים השונים – עמותות, תורמים וממשלה - עם סוגיות חברתיות שונות."
מידות עוסקת בארגונים העובדים, התחדשות יהודית בישראל (רפורמים), פיתוח מנהיגות העתיד של ישראל, השקעה חברתית אפקטיבית במניעת אלימות נגד נשים.
עמותת מידות מציינות כי "סקירה של תחום פעולה שלם, או של ענף בתוך המגזר השלישי תסייע הן לשחקנים הפועלים בו והן למשקיעים החברתיים להבין את התמונה הכוללת ואת תרומתם של הארגונים המדורגים לשינוי החברתי בהקשר הרחב."
אתר מידות מציין מחקר שנערך במימון "קרן פורד" שחובר בשנת 2008.
בהתאם להסכמים, "הקרן לישראל חדשה", מייצגת את "קרן פורד" בארץ ונהנית ממימון כספי מטעמה.
המחקר נושא את השם: "קטלוג גישות למדידת השפעה הערכת השפעה חברתית במיזמים פרטיים"
אפשר לקרוא אותו בקישור הזה: לינק
בדו"ח מצוין כי "המטרה של חברה עסקית צריכה להיות, ליצור את הסביבה לכלכלה בת קיימא שהיא בריאה ומכובדת לכל האנשים. "
האמנה על שונות ביולוגית של האו"ם, מתייחסת לכך כי קיימים ארבעה יסודות לפיתוח בר-קיימא והרביעי בהם הוא תרבותי, שמתייחס לבני מיעוטים, ילידי המקום.
ההכרזה העולמית על רב-תרבותיות (אונסק"ו, 2001) הרחיבה רעיון זה וקבעה כי "...רב תרבותיות נחוצה למין האנושי כמו ששונות ביולוגית נחוצה לטבע" והיא נעשית "אחד ממקורות הפיתוח המובנת לא רק במונחי גידול כלכלי, אלא גם כאמצעי להשגת קיום מספק יותר מבחינה אינטלקטואלית, מוסרית ורוחנית."
תקנון חברת "מידות" עיגן באופן פורמלי את קיומה של מועצה ציבורית המנחה את מידות בשאלות מתודולוגיות ובנושאים אתיים ומהווה למעשה גורם פיקוח ציבורי.
קרן רוטשילד בשיתוף עם ארגון הקרן החדשה, ייסדו את כנס אלי הורביץ לכלכלה שנוהל בידי ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר וכיום פעיל בעמותת שתי"ל.
מקבץ מייצג של נושאים שדנו בו, היו: רגולציה על הבריאות, הפרטה במערכת הבריאות, הפיקוח על הסטרטאפים בתחום ההייטק, ההתאגדויות השונות, כמו התאגדות התעשיינים, בתי הספר לפיקוח והדרכה, על היחסים בין הרשויות לשלטון המרכזי בתחום הבריאות, פערים בחינוך, פיתוח שירות ציבורי, שינוי בתפיסת שירות המדינה, יחסי עבודה בשירות הציבורי ועוד נושאים בסגנון הזה...
כול המשותף לנושאים שנדונו בכנס היה: מציאת דרכים חדשות להשתלטות על הרגולציה ופיקוח על השוק הפרטי שבמטרת הקרנות להשתלט עליו.
בעקבות הפוסטים הקודמים שלי שעסקו ברפורמה בקרנות הפנסיה, שהמפקחת על הביטוח ושוק ההון, דורית סלינגר, מנסה להעביר, פנה אלי עיתונאי, שהיה מעוניין לפרסם את החומר.
הוא ביקש את תגובת הקרן לישראל חדשה ושל מיטב ד"ש על הפרסומים שלי.
התגובה שלהם לדבריו היו שאין להם שום קשר ל"מדד מעלה" או ל"עמותת מידות"...
אני חשבתי, מה היה עושה אהוד אולמרט או אורי לופוליאנסקי, לשעבר ראש עירית ירושלים, במידה ואם באופן תאורטי היה מגיע אליו עיתונאי כחצי שנה לפני ביצוע "עסקת הולילנד" ושואל אותם לתגובה עבור פרסום חשיפת העסקה שלהם....
האם היו מתעלמים? מאיימים בתביעה כנגד מי שהולך לסכל להם עסקה של מיליונים?
תכפילו את ההאשמות שהופנו כנגד המעורבים "בפרשת הולילנד" לפי 50 ותקבלו מושג לגבי היקף הכספים שלגבם אני מתייחס בפרשיה זו, שאותה אני מנסה לחשוף.
לכן העליתי ספק במהימנות התגובה שלהם והבטחתי לחזור אליו עם הוכחות בדוקות יותר שנסמכות על מסמכים ותיעוד.
נניח שטעיתי ושאין קשר בין מדד ת"א מעלה, עמותת מידות ובית השקעות מיטב ד"ש לקרן לישראל חדשה.
האם זה יכול למנוע מהקרן לישראל חדשה, להיעזר בהם כדי לקדם את המהלך שלהם בקרנות הפנסיה, שיוביל למימון העמותות שלהם, כפי שתיארתי זאת בפוסטים קודמים?
כדי לבדוק אם הקרן לישראל חדשה שולטת בארגון כלשהו, צריך לבדוק מי מממן את הארגון ומהם יחסי הכוחות בתוך הארגון.
באמת יתכן שהקרן החדשה לא מעוניינת להתבלט כמי שהארגון שייך לה, אבל כשבודקים את חברי ההנהלה, מספיק שלקרן החדשה יש רוב מבין חברי ההנהלה, שבדרך זו או אחרת מקושרים לקרן לישראל חדשה, כדי לקבוע שהארגון בשליטת הקרן.
עמותת מידות רשומה כחברה לתועת הציבור (חל"צ).
מידות, שהוקמה על מנת לדרג את העמותות בארץ, מתוארים "דרכי ההתמודדות של השחקנים השונים – עמותות, תורמים וממשלה - עם סוגיות חברתיות שונות."
מידות עוסקת בארגונים העובדים, התחדשות יהודית בישראל (רפורמים), פיתוח מנהיגות העתיד של ישראל, השקעה חברתית אפקטיבית במניעת אלימות נגד נשים.
עמותת מידות מציינות כי "סקירה של תחום פעולה שלם, או של ענף בתוך המגזר השלישי תסייע הן לשחקנים הפועלים בו והן למשקיעים החברתיים להבין את התמונה הכוללת ואת תרומתם של הארגונים המדורגים לשינוי החברתי בהקשר הרחב."
אתר מידות מציין מחקר שנערך במימון "קרן פורד" שחובר בשנת 2008.
בהתאם להסכמים, "הקרן לישראל חדשה", מייצגת את "קרן פורד" בארץ ונהנית ממימון כספי מטעמה.
המחקר נושא את השם: "קטלוג גישות למדידת השפעה הערכת השפעה חברתית במיזמים פרטיים"
אפשר לקרוא אותו בקישור הזה: לינק
בדו"ח מצוין כי "המטרה של חברה עסקית צריכה להיות, ליצור את הסביבה לכלכלה בת קיימא שהיא בריאה ומכובדת לכל האנשים. "
פיתוח בר-קיימא אינו מתמקד אך ורק בנושאים סביבתיים.
לפי המסמך המסכם של הפסגה העולמית לשנת 2005 של ארגון האומות המאוחדות מפרט את היסודות ההדדיים והתומכים זה בזה של פיתוח בר-קיימא: פיתוח כלכלי, פיתוח חברתי והגנת הסביבה.
האמנה על שונות ביולוגית של האו"ם, מתייחסת לכך כי קיימים ארבעה יסודות לפיתוח בר-קיימא והרביעי בהם הוא תרבותי, שמתייחס לבני מיעוטים, ילידי המקום.
ההכרזה העולמית על רב-תרבותיות (אונסק"ו, 2001) הרחיבה רעיון זה וקבעה כי "...רב תרבותיות נחוצה למין האנושי כמו ששונות ביולוגית נחוצה לטבע" והיא נעשית "אחד ממקורות הפיתוח המובנת לא רק במונחי גידול כלכלי, אלא גם כאמצעי להשגת קיום מספק יותר מבחינה אינטלקטואלית, מוסרית ורוחנית."
בחזון זה, רב-תרבותיות היא תחום המדיניות הרביעי של פיתוח בר-קיימא.
עמותת מידות מציינת בדו"ח הכספי של הקמת העמותה שפרסמה ב2008: לינק.
"מידות נרשמה כחברה לתועלת הציבור שבעלי השליטה בה הם ג'וינט ישראל, ח.פ 51-068141-4, ובית ההשקעות מיטב, ח.פ 51-374928-3. כל צד מחזיק ב-300 מניות יסוד המקנות את זכות מינוי חברי הדירקטוריון. נוסף עליהם הוקצו מניה רגילה אחת לאבנר סטפק, אליסה גוטסמן, שלומית עמיחי, גלית שגיא, ואופיר סינגל. בשנת 300 2009 מניות היסוד שהיו בידי בית ההשקעות מיטב הועברו לידי חברת האם של מיטב, בשל הליך מיזוג של בית ההשקעות עם בתי השקעות אחרים בענף. כמו כן מניה רגילה של שלומית עמיחי הועברה, לאור כהונתה כעובדת ציבור כמנכ"לית משרד החינוך, לידי ד"ר מיכל חמו לוטם."
במילים אחרות: מיטב ד"ש וארגון הג'וינט, מחזיקים כול אחד קרוב למחצית מהבעלות על עמותת "מידות".
יו"ר בית ההשקעות מיטב ד"ש הוא אלי ברקת.
בעלי מניות נוספות בעמותה, הם: רו"ח אופיר סינגל, סמנכ"ל כספים מכון ברוקדייל (בבעלות הג'וינט) ובכיר בגו'ינט ישראל
ואליסה גוטסמן, מנהלת ההשקעות החברתיות של מיטב.
בראש המועצה עומד יעקב בורק שכיהן לפני כן כיו"ר ארגון "מעלה".
חברי המועצה הציבורית הם:
טליה אהרוני, שיזמה את הקמת "מעלה".
הסופר חיים באר.
שחר בארי, שעמד בראש עמותת אלון, למעורבות חברתית בקהילה.
עמותה שנסגרה בגלל חובות כספיים, ב-2010.
פרופ' דב גולדברגר, לשעבר יו"ר מנהיגות אזרחית - ארגון הגג של המגזר השלישי, מיסודו של הג'וינט.
מוחמד דראושה, מנכ"ל שותף בארגון יוזמות קרן אברהם, שהיא ארגון שפועל במשותף עם הקרן לישראל חדשה, רק במגזר הערבי.
ברוך הלפרט, איש עסקים ויזם חברתי.
דליה יאירי, אשתו של עוזי יאירי ז"ל, עיתונאית ואשת תקשורת, שחתומה על עצומה להקמת מדינה פלסטינית, השתתפה בטקס החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן.
עו"ד אופיר כץ, פרקליטה של הקרן החדשה לישראל.
ד"ר חגי כץ, חבר מהמרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי שבאונ' בן-גוריון בנגב, מומחה למלכ"רים ויועץ משפטי במגוון עמותות וארגונים חברתיים. פעיל בארגונים ובפורומים שונים של החברה האזרחית.
שרה סלע,
עמוס ספיר, בנו של פנחס ספיר, יו"ר דירקטוריון ודירקטור בחברות פרטיות וציבוריות ויועץ כלכלי ועסקי.
מיקי קני, מנכ"ל איסטרוניקס.
פעיל וחבר ועד מנהל בארגונים ועמותות, ביניהם מעלה.
יעל שלגי, סמנכ"ל יד הנדיב (קרן רוטשילד).
שימשה סמנכ"ל השקעות בקהילה ב"מתן"-הדרך שלך לתת (ע"ר).
עו"ד עירית תמיר, מנכ"לית ארגון "קו משווה"-קואליציית המעסיקים לשוויון לאקדמאים ערבים, שהוקם ע"י דב לאוטמן ז"ל ששמש כסגן יו"ר קרן יוזמת אברהם.
יזמת חברתית ויועצת אסטרטגית.
המועצה הציבורית פרסמה מסמך שאותו ניתן להוריד בקישור הזה: לינק.
בצוות המקצועי של עמותת מידות, שמורכב מחמישה צעירים, שניים מהם באופן בולט מקושרים לקרן לישראל חדשה:
גבי חרן שמשמשת כאנליסטית חברתית ובעבר עבדה בשתיל,
שרון לבל- לנדה, שעבדה ב"שיתופים לקידום החברה האזרחית" כרכזת תחום שותפויות וליוותה את השולחן העגול; כרכזת פרויקטים בצוות להכשרת סגל בכיר בשירות המדינה במכון מנדל
ד"ר ח'יר אלבז, חבר בהנהלת "קרן אברהם".
איתן מזרחי, עובד סוציאלי, איש ציבור ויזם קהילתי-חברתי, שכיהן כמנכ"ל החברה למתנ"סים.
החברה למתנסים הוקמה ע"י ג'וינט ישראל, על בסיס המודל האמריקאי של המרכז הקהילתי, כדי לשמש ככלי להשתלבות של החלקים השונים של החברה הישראלית.
אושיק פלר, עד לאחרונה מנכ"לית וסגנית נשיא למנהל - המכון הישראלי לדמוקרטיה
ציפי קרפל, נמנתה על מייסדי "ביטוח ישיר", ושימשה כסמנכ"ל טכנולוגיות ותוכנה בחברה.
גבי רוזנברג, לשעבר מנכ"ל קבוצת אולפני הבירה ירושלים (JCS).
ניתן כבר בשלב זה להבחין בכך כי חלק מחברי המועצה מקורבים למפלגת "יש עתיד" ולח"כ יאיר לפיד, מי שאחראי למינויה של דורית סינגלר, כמו שר החינוך לשעבר, שי פירון ועו"ד עירית תמיר, מנכ"לית ארגון "קו משווה"-קואליציית המעסיקים לשוויון לאקדמאים ערבים, שהוקם ע"י דב לאוטמן ז"ל ששמש כסגן יו"ר קרן יוזמת אברהם.
באסיפה הכללית, אלו שקובעים את המדיניות של העמותה, נמצאים:
אבינעם ערמונית יו"ר מידות, שבין השנים 1991-1997 כיהן כמנהל הקרן החדשה לישראל.
יהושע אגסי*, מנכ"ל משותף בחברת ביטוח ישיר.
ייעקב בורק* שכיהן לפני כן כיו"ר ארגון "מעלה".
ד"ר מיכל חמו-לוטם, מנכ"לית אלכ"א בג'וינט ישראל, ממייסדי עמותת "בטרם"
שלמה סימנובסקי, שהחזיק עד לאחרונה 13% ממניות מיטב.
אורני פטרושקה*, שפועל פטרושקה לקידום פתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הוא היה ממקימי המפקד הלאומי, יוזמה אזרחית לקידום הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים על-בסיס הצהרת העקרונות שניסחו עמי אילון וסרי נוסייבה, וכן שימש כמנכ"ל ויו"ר הארגון. כמו כן, פטרושקה הוא יו״ר משותף (יחד עם גלעד שר) וממייסדי עמותת עתיד כחול לבן (2009) הפועלת אף היא לקידום של שתי מדינות לשני עמים.
מלבד זאת פטרושקה פועל ציבורית לקידום שילוב ושוויון לאזרחי ישראל הערבים, בין היתר, הוא משמש כיו"ר עמותת יוזמות קרן אברהם העוסקת בתחום.
מיקי קני, מנכ"ל איסטרוניקס. פעיל וחבר ועד מנהל בארגונים ועמותות, ביניהם מעלה.
פרוטוקול ישיבת הדריקטוריון מיום 20.5.15:
הבעיה שהועלתה בישיבה, הייתה "שקיימת תופעה של היחלשות המנוף של עיגול לטובה. מספר העמותות החדשות הולך וקטן, וכמעט כל העמותות שמחדשות את התו עושות זאת בגלל עיגול לטובה. נדרשת חשיבה לגבי מציאת מנופים חדשים".
במילים אחרות: מרבית ההכנסות שהניבו לעמותת מידות בשנת 2014, כ-180 אלף ש', הגיעו מעמותות שפנו לקבל תרומה מ"עיגול לטובה", הבעיה שישנה היחלשות של כמות התורמים והעמותות שפונות לעמותה.
לא ניתן לראות באתר "עיגול לטובה" את רשימת העמותות שהעמותה תורמת להם.
גם אם עברת את האנליזה של עמותת מידות עדיין העמותה צריכה לעבור וועדה ציבורית מטעם "עיגול לטובה" שמונה שמונה חברים, מתוכם שישה חברים, מזוהים עם האג'נדה של הקרן לישראל חדשה.
(אילת נבון, ח'יר אלבז, יעקב בורק, פרופ' לאה אחדות, פרופ' משה הלברטל, פרופסור ישי בר), כך שהסיכוי שעמותה ימנית תזכה לתרומה מטעם "עיגול לטובה" שואף לאפס.
ג'וינט ישראל, ששותף בעמותת מידות, הוקם בשנת 1914, על מנת לסייע ליהודים באשר הם.
הוא ארגון א-פוליטי, שתורם באופן עקבי לקרן לישראל חדשה ולפעילות שלה.
המרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון, ששותף להקמת ארגון "שיתופים", מציינים את התורמים למרכז:
טליה אהרוני, חברת המועצה הציבורית של ארגון מידות, היא המייסדת של ארגון מעלה.
יעקב בורק שעומד בראש המועצה בתפקיד היושב ראש, כיהן לפני כן כיו"ר ארגון "מעלה והוא גם אחד מחברי האספה של בעלי המניות בארגון מידות .
גם מיקי קני, מנכ"ל איסטרוניקס, שחבר אספת בעלי המניות בארגון מידות, פעיל וחבר ועד מנהל בארגון מעלה.
השתיים החליטו שאהרוני תיסע לארצות-הברית לראות כיצד מיושמים שם עקרונות האחריות התאגידית ועם שובה ינסו לקדם את הרעיון באמצעות העמותה לקשרי קהילה עם התאחדות התעשיינים, שקיבלה בעבר מימון מקרן כהנוף לפרויקט חינוכי לתלמידי בתי-ספר.
בנובמבר 1997 טסה אהרוני לכנס השנתי של BSR בלוס אנג'לס.
בדרכה עצרה בניו-ג'רזי במטה של תאגיד הענק האניוול, שם התקיים מפגש של מנהלי אחריות חברתית בתאגידים כמו נייקי, ריבוק, מוטורולה, חברת הדלק "של", ועוד.
במפגש הזה, ולאחר מכן בכנס של BSR, התרשמה אהרוני עמוקות מהחיבור בין גישה עסקית רציונאלית לבין חשיבה חברתית שמּונעת מראייה עסקית.
גישה זו הוכיחה את עצמה בצפון-אמריקה כאסטרטגיה עסקית וגם כמבטאת אחריות חברתית. בעזרת גישה זו ניתן גם לעודד מקורות חדשים שיממנו את העמותות.
התפנית הראשונה בשינוי של התרבות התאגידית חלה בשנת 2003 עם השקת דירוג "מעלה", המדרג חברות ציבוריות ופרטיות לפי מידת האחריות החברתית ומאפייני ההתנהלות התאגידית שלהן.
הדירוג בוצע לפי קריטריונים: שמירה על איכות הסביבה, אתיקה בעסקים, תנאי העסקה, מעורבות בקהילה וממשל תאגידי.
אבן הדרך השנייה הונחה כעבור שנה וחצי.
המהלך החדש הייתה הבורסה לניירות ערך בתל-אביב, שהסכימה לייסד מדד של 20 החברות הציבוריות האחראיות במשק, כפי שהדבר משתקף בדירוג "מעלה".
מדד "מעלה" העניק, לראשונה בישראל, הזדמנות להשקיע במניות של חברות לא רק על סמך הביצועים הפיננסיים שלהן, אלא גם על סמך מידת האחריות החברתית שלהן.
כלומר אם לא אכפת לכם מהרווחים של ההשקעות שלכם, אלא מהתרומה לעמותות של הקרן החדשה, תשקיעו.
הטיעון של "מעלה", שאחריות חברתית כדאית ובאה לידי ביטוי בהשקעה במניותיה, התערער כאשר "החברה לישראל" פרשה מהדירוג ומהמדד אבל המדד המשיך לגדול: תחילה השתתפו בו 20 חברות, היום כלולות בו 45.
בתחילת הדרך היה המחזור שלו כ-200 מיליון שקלים. כיום הוא מגיע ל-350 מיליון.
הסיבה להשעות הנמוכות יחסית למדדים אחרים כמו מדד ת"א 100, משום שהמוסדיים שמנהלים את קרנות הפנסיה, מעוניינות להשיג תשואה לחוסכים.
ומדד ת"א מעלה, לא משרת את המטרות האלו של קרנות הפנסיה.
טליה אהרוני הצטרפה כחברה ונציגת מדינת ישראל בארגון GRI) Global Reporting Initiative).
זהו ארגון שהוקם בשנת 1997 בתמיכת תכנית הסביבה של האו"ם ובמימון ארה"ב, בשנת 1997, שעוסק בנושאים כמו שינוי האקלים, זכויות אדם ושחיתות.
ארגון מעלה שהוקם על מנת להטמיע את העקרונות של אחריות סביבתית וארגונית בעסקים, לפי תרבות בת קיימא, מעודד עסקים שמעוניינים להיכנס למדד ת"א מעלה, לפעול לפי ההנחיות שהתוו האמנות של הארגונים GRI, UNEP.
או במילים אחרות: ככול שיותר כספים יושקעו במדד ת"א-מעלה, כך האינטרס של החברות הציבוריות, להיות מדורגים במדד מעלה יגדל.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981, קובע בסעיף
רפורמה זו אמורה הייתה להוביל בפועל, שסוכני הביטוח ינטשו את השוק של החברות והעסקים ויעדיפו להתמקד בביטוחי פרט.
אחת התוצאות של הרפורמה, תהיה שמרבית המעסיקים הקטנים, שמעסיקים כ-70% מהמועסקים במשק, יוותר על שירותיהם של סוכני הביטוח ויטילו את תפעול העברת כספי הפנסיות של העובדים, על פקיד הנהלת החשבונות במשרדו וישלחו את העובדים לחתום על קרנות פנסיה, דרך אתרי האינטרנט של חברות הביטוח.
פתאום היא הבינה שבגלל המהלך הזה היא הכניסה את קרנות הפנסיה שלה לגירעון אקטוארי.
כדי לכסות את הגירעונות פגעו הקרנות בחסכונות לפנסיה של העמיתים וחתכו מהם בממוצע 0.5%.
אדם שחסך במבטחים 500 אלף שקל (ב־2014), הפסיד 0.51% - 2,550 שקל בשנה.
כך שתחילה גדל החיסכון לפנסיה משום שהועברו אליו כספים מרכיב הביטוח, אולם בהמשך ירד בגלל כיסוי הגירעון.
אולי בהמשך עוד אזכה לדווח על משרד האוצר שימצא לכם קרן פנסיה ״זולה״ בדמי ניהול, ואז בגלל שהיא תנוהל רע, המשרד יעביר חלק מהחיסכון שלכם לרכיבי הביטוח וכל מה שהשגתם בדמי ניהול נמוכים ילך לאיבוד.
על כול פנים, בהמשך "הצוות להגברת הוודאות בחיסכון הפנסיוני" שמינתה המפקחת על הביטוח פרסמו רפורמה נוספת.
דמי הניהול יהיו נמוכים ויחייבו את המוסדיים לקצץ עלויות תפעול ולכן מובן שהם ישקיעו את הכספים במדדים פסיביים, כגון ת"א 100 או אפילו המדד 'החברתי' שהוא מדד "ת"א-מעלה" מיסודה של הקרן החדשה...
מדד ת"א - מעלה
טליה אהרוני, שיזמה את הקמת "מעלה".
הסופר חיים באר.
שחר בארי, שעמד בראש עמותת אלון, למעורבות חברתית בקהילה.
עמותה שנסגרה בגלל חובות כספיים, ב-2010.
פרופ' דב גולדברגר, לשעבר יו"ר מנהיגות אזרחית - ארגון הגג של המגזר השלישי, מיסודו של הג'וינט.
מוחמד דראושה, מנכ"ל שותף בארגון יוזמות קרן אברהם, שהיא ארגון שפועל במשותף עם הקרן לישראל חדשה, רק במגזר הערבי.
ברוך הלפרט, איש עסקים ויזם חברתי.
דליה יאירי, אשתו של עוזי יאירי ז"ל, עיתונאית ואשת תקשורת, שחתומה על עצומה להקמת מדינה פלסטינית, השתתפה בטקס החתימה על הסכמי אוסלו בבית הלבן.
עו"ד אופיר כץ, פרקליטה של הקרן החדשה לישראל.
ד"ר חגי כץ, חבר מהמרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי שבאונ' בן-גוריון בנגב, מומחה למלכ"רים ויועץ משפטי במגוון עמותות וארגונים חברתיים. פעיל בארגונים ובפורומים שונים של החברה האזרחית.
עו"ד ארנה לין, נכדתם של אבא וחנה חושי, הייתה מתנדבת וחברת הנהלה באגודה לזכויות האזרח, מכהנת כמשנה לנשיאת מועצת העיתונות בישראל, וחברה במועצה לביקורת סרטים ומחזות.
דוד סיני, שימש כמנכ"ל עמותת אור ירוק, של הקרן לישראל חדשה ובתפקידים נוספים.שרה סלע,
עמוס ספיר, בנו של פנחס ספיר, יו"ר דירקטוריון ודירקטור בחברות פרטיות וציבוריות ויועץ כלכלי ועסקי.
ספיר כיהן עד 2009 כיו"ר דירקטוריון S&P מעלות, באותה שנה מינה את דורית סלינגר למנכ"לית החברה.
הרב שי פירון, שמש כמנכ"ל עמותת "הכול לחינוך", של הקרן לישראל חדשה, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתחום זכויות האדם, מיקי קני, מנכ"ל איסטרוניקס.
פעיל וחבר ועד מנהל בארגונים ועמותות, ביניהם מעלה.
יעל שלגי, סמנכ"ל יד הנדיב (קרן רוטשילד).
שימשה סמנכ"ל השקעות בקהילה ב"מתן"-הדרך שלך לתת (ע"ר).
דירקטורית בעמותת "אלפנאר" – חברה לתועלת הציבור שמטרתה להתמחות בתעסוקה בחברה הערבית. אלפנאר תפעיל 20 מרכזי תעסוקה ברחבי הארץ שהקמתם תסתיים ב-2016.
פרופ' הלל שמיד, ראש המרכז
לחקר הפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית, בשנים 2008–2011 עמד בראש מכון חרוב.עו"ד עירית תמיר, מנכ"לית ארגון "קו משווה"-קואליציית המעסיקים לשוויון לאקדמאים ערבים, שהוקם ע"י דב לאוטמן ז"ל ששמש כסגן יו"ר קרן יוזמת אברהם.
יזמת חברתית ויועצת אסטרטגית.
המועצה הציבורית פרסמה מסמך שאותו ניתן להוריד בקישור הזה: לינק.
"מידות שואפת להשתתף בבניית חברת מופת המושתתת על אחריות הדדית לשיפור מתמשך באיכות החיים, בה פועלים ארגונים ומשקיעים חברתיים החותרים למצוינות. הייעוד של מידות הוא לקדם את החברה האזרחית בישראל באמצעות שכלול המפגש בין משקיעים לארגונים, במטרה להגביר את המועילות (האפקטיביות) והקיימות של הארגונים, וזאת על ידי הערכה, שיקוף ודירוג של מוסדות ללא כוונת רווח."
בצוות המקצועי של עמותת מידות, שמורכב מחמישה צעירים, שניים מהם באופן בולט מקושרים לקרן לישראל חדשה:
גבי חרן שמשמשת כאנליסטית חברתית ובעבר עבדה בשתיל,
שרון לבל- לנדה, שעבדה ב"שיתופים לקידום החברה האזרחית" כרכזת תחום שותפויות וליוותה את השולחן העגול; כרכזת פרויקטים בצוות להכשרת סגל בכיר בשירות המדינה במכון מנדל
שיתופים הוקם בשנת 2006 על ידי השותפים: ציונות 2000, קרן רש"י, ארגון ה- JFNA וקרן גנדיר, בשנת 2011 הצטרפה לקבוצת המייסדים קרן חרוב.
בוועד המנהל, נמצאים:
אבינעם ערמונית יו"ר מידות, שבין השנים 1991-1997 כיהן כמנהל הקרן החדשה לישראל. ד"ר ח'יר אלבז, חבר בהנהלת "קרן אברהם".
מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל.
חבר גם בעמותת הכול לחינוך שהרב שי פירון, כיהן בעבר כמנכ"ל שלה..
יש לציין כי אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, משמש כיו"ר הקרן האמריקנית החדשה שהיא סניף האם, של הקרן החדשה.
אלי חוטר, שותף מטעם בנק דיסקונט במימון פעילות ארגון "אור ירוק" שהוקם ע"י הקרן החדשה.חבר גם בעמותת הכול לחינוך שהרב שי פירון, כיהן בעבר כמנכ"ל שלה..
יש לציין כי אריק שמידט, לשעבר מנכ"ל גוגל, משמש כיו"ר הקרן האמריקנית החדשה שהיא סניף האם, של הקרן החדשה.
רוני חזקיהו, יו"ר דירקטוריון הבנק הבינלאומי
ד"ר מיכל חמו-לוטם, מנכ"לית אלכ"א בג'וינט ישראל, ממיסדי עמותת "בטרם", שחבר גם בארגון ארגון בטרם של האיחוד האירופי.איתן מזרחי, עובד סוציאלי, איש ציבור ויזם קהילתי-חברתי, שכיהן כמנכ"ל החברה למתנ"סים.
החברה למתנסים הוקמה ע"י ג'וינט ישראל, על בסיס המודל האמריקאי של המרכז הקהילתי, כדי לשמש ככלי להשתלבות של החלקים השונים של החברה הישראלית.
אושיק פלר, עד לאחרונה מנכ"לית וסגנית נשיא למנהל - המכון הישראלי לדמוקרטיה
ציפי קרפל, נמנתה על מייסדי "ביטוח ישיר", ושימשה כסמנכ"ל טכנולוגיות ותוכנה בחברה.
גבי רוזנברג, לשעבר מנכ"ל קבוצת אולפני הבירה ירושלים (JCS).
ניתן כבר בשלב זה להבחין בכך כי חלק מחברי המועצה מקורבים למפלגת "יש עתיד" ולח"כ יאיר לפיד, מי שאחראי למינויה של דורית סינגלר, כמו שר החינוך לשעבר, שי פירון ועו"ד עירית תמיר, מנכ"לית ארגון "קו משווה"-קואליציית המעסיקים לשוויון לאקדמאים ערבים, שהוקם ע"י דב לאוטמן ז"ל ששמש כסגן יו"ר קרן יוזמת אברהם.
באסיפה הכללית, אלו שקובעים את המדיניות של העמותה, נמצאים:
אבינעם ערמונית יו"ר מידות, שבין השנים 1991-1997 כיהן כמנהל הקרן החדשה לישראל.
יהושע אגסי*, מנכ"ל משותף בחברת ביטוח ישיר.
ייעקב בורק* שכיהן לפני כן כיו"ר ארגון "מעלה".
ד"ר מיכל חמו-לוטם, מנכ"לית אלכ"א בג'וינט ישראל, ממייסדי עמותת "בטרם"
שלמה סימנובסקי, שהחזיק עד לאחרונה 13% ממניות מיטב.
אורני פטרושקה*, שפועל פטרושקה לקידום פתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הוא היה ממקימי המפקד הלאומי, יוזמה אזרחית לקידום הסדר קבע בין ישראל לפלסטינים על-בסיס הצהרת העקרונות שניסחו עמי אילון וסרי נוסייבה, וכן שימש כמנכ"ל ויו"ר הארגון. כמו כן, פטרושקה הוא יו״ר משותף (יחד עם גלעד שר) וממייסדי עמותת עתיד כחול לבן (2009) הפועלת אף היא לקידום של שתי מדינות לשני עמים.
מלבד זאת פטרושקה פועל ציבורית לקידום שילוב ושוויון לאזרחי ישראל הערבים, בין היתר, הוא משמש כיו"ר עמותת יוזמות קרן אברהם העוסקת בתחום.
מיקי קני, מנכ"ל איסטרוניקס. פעיל וחבר ועד מנהל בארגונים ועמותות, ביניהם מעלה.
*שלושה מתוכם, אורני פטרושקה, יעקב בורק ויהושע אגסי, נמנים על מייסדי עמותת "עיגול לטובה".
מתוך שבעת חברי האספה הכללית, ארבעה מהם, שמהווים רוב: אבינועם ערמוני, יעקב בורק, אורי פטרושקה, ומיקי קני, מזוהים עם האג'נדה של הקרן לישראל החדשה.
מתוך אתר עיגול לטובה, אנו למדים כי כול עמותה שמעוניינת לקבל תרומה מהעמותה, חייב לקבל "תו אפקטיביות" של עמותת מידות.
עבור כול אנליזה שמבצעת עמותת "מידות", היא גובה תשלום בסך 2,500 ש'.
הבעיה שהועלתה בישיבה, הייתה "שקיימת תופעה של היחלשות המנוף של עיגול לטובה. מספר העמותות החדשות הולך וקטן, וכמעט כל העמותות שמחדשות את התו עושות זאת בגלל עיגול לטובה. נדרשת חשיבה לגבי מציאת מנופים חדשים".
במילים אחרות: מרבית ההכנסות שהניבו לעמותת מידות בשנת 2014, כ-180 אלף ש', הגיעו מעמותות שפנו לקבל תרומה מ"עיגול לטובה", הבעיה שישנה היחלשות של כמות התורמים והעמותות שפונות לעמותה.
לא ניתן לראות באתר "עיגול לטובה" את רשימת העמותות שהעמותה תורמת להם.
גם אם עברת את האנליזה של עמותת מידות עדיין העמותה צריכה לעבור וועדה ציבורית מטעם "עיגול לטובה" שמונה שמונה חברים, מתוכם שישה חברים, מזוהים עם האג'נדה של הקרן לישראל חדשה.
(אילת נבון, ח'יר אלבז, יעקב בורק, פרופ' לאה אחדות, פרופ' משה הלברטל, פרופסור ישי בר), כך שהסיכוי שעמותה ימנית תזכה לתרומה מטעם "עיגול לטובה" שואף לאפס.
ג'וינט ישראל, ששותף בעמותת מידות, הוקם בשנת 1914, על מנת לסייע ליהודים באשר הם.
הוא ארגון א-פוליטי, שתורם באופן עקבי לקרן לישראל חדשה ולפעילות שלה.
מתוך הדוחות הכספיים של NIF
נשאלת השאלה, מה הקשר בין ג'וינט ישראל, לקרן החדשה, לעמותת מידות?
הקשר הוא ברית בין האירגונים.
"הברית כוללת ארגונים הפועלים במגוון תחומים כגון: חקיקה, ידע, טכנולוגיה ועוד לצד ארגונים המציעים שירותים לארגוני חברה אזרחית בתחומי תוכן כגון: ייעוץ ארגוני, ניהול פיננסי, פיתוח יכולות ניהול, קידום אפקטיביות של תורמים ועמותות ועוד. הברית משמשת מודל של שיתוף פעולה, באמצעות בניית הסכמות, תיאום והפעלת יוזמות משותפות לטובת ארגוני המגזר השלישי."
"ברית הארגונים הנה יוזמה וולונטרית שמטרותיה סנגור ופיתוח תשתיות אשר יסייעו לארגוני החברה האזרחית ולתורמים לה במימוש מיטבי של ייעודם וקידום חברה אזרחית פלורליסטית, משפיעה ואחראית. הברית פועלת להשיג מטרות אלו על ידי שיפור התשתיות והשירותים המוצעים לארגוני החברה האזרחית באמצעות אגבור (סינרגיזם), שילוב ושיתוף פעולה בין ארגוני התשתית."
תוכניות "שיתופים" מופעלות בשיתוף ג'וינט ישראל - אלכ"א (מכון למדיניות וממשל) של הג'וינט, שת"יל, מנהיגות אזרחית, המרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון, שד"ר חגי כץ, חבר בה, מכון BRM (חברה שבבעלות האחים ברקת), אוניברסיטת חיפה, קרן שמש, שאלי ברקת משמש כחבר הנהלה בה ועוד.
נציגי העמותות שמפעילות את "תכנית שיתופים", פעילים גם בעמותת "מידות".
"בשנים האחרונות תומכת קרן מנדל בפעילות השוטפת של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי.שם אחד בולט וחוזר ומוזכר הלוך ושוב מתחילת הפוסט והוא השם של ארגון "מעלה", שהוקם בשנת 1998 ומאז פעיל כ"ארגון גג של כ 110 חברות מהמובילות במשק הישראלי, הפועל לקידום נושאים של אחריות תאגידית ולפיתוח הסטנדרטים של ניהול אחראי בישראל." (ציטוט מתוך אתר מעלה)
מקורות כספים נוספים עבור מחקרים שמבצע המרכז באים מקרן פורד, מת"ן, ג'וינט ישראל, שיתופים, קרן מאירהוף, קרן כהנוב, מעלה, קרן יד הנדיב, האקדמיה הישראלית למדעים, קרן מדע, PEF, הסוכנות היהודית, הביטוח הלאומי ובנק ירושלים."
טליה אהרוני, חברת המועצה הציבורית של ארגון מידות, היא המייסדת של ארגון מעלה.
יעקב בורק שעומד בראש המועצה בתפקיד היושב ראש, כיהן לפני כן כיו"ר ארגון "מעלה והוא גם אחד מחברי האספה של בעלי המניות בארגון מידות .
גם מיקי קני, מנכ"ל איסטרוניקס, שחבר אספת בעלי המניות בארגון מידות, פעיל וחבר ועד מנהל בארגון מעלה.
ניצניה של "מעלה" נבטו במיזם חדשני בשם "ישראל 2000", במסגרתו חברו גורמים עסקיים, במימון קרן כהנוף ואיגוד הבנקים, לחזק עשר עמותות למען ילדים ונוער בסיכון.
חזון הקרן, כפי שנוסח על ידי הנהלתה לאחר מות מייסדה, היה מתומצת מאד ופתוח לפרשנות גם יחד:
מתן תרומות לארץ-ישראל ולתושביה אופיין לאורך ההיסטוריה בתמיכה שהגיעה מיהדות התפוצות בישוב היהודי בארץ.
מתן תרומות לארץ-ישראל ולתושביה אופיין לאורך ההיסטוריה בתמיכה שהגיעה מיהדות התפוצות בישוב היהודי בארץ.
הקרן תמכה ברשימת עמותות שקשורות לקרן לישראל חדשה ונוסף על כך, צויין כי קרן כהנוף, מימנה את הקמת עמותת "מעלה", שמפעילה את מדד ת"א-מעלה.
הקרן ראתה במיזם אפיק מבטיח להחדרת תרבות האחריות החברתית לעולם העסקים בישראל, אבל הוא הסתיים כעבור שנה עם פרישתו של איגוד הבנקים.
בקרן כהנוף לא ויתרו.
הקרן פנתה לטליה אהרוני, שניהלה את מיזם "ישראל 2000" ובמשך 13 שנה את מחלקת יחסי הציבור בגיתם.
הימים היו ימי קיץ 1997 ואהרוני הייתה בשנת חופשה מגיתם כדי לשקול את המשך דרכה המקצועית.
"יום אחד שירה [הרצוג] באה ואמרה לי שהמגזר העסקי לא מבין דיו את תפקידו החברתי", נזכרת אהרוני.
הרצוג סיפרה כי פגשה את המנהל של BSR –Business Social Responsibility, עמותה אמריקנית בה חברים תאגידים אמריקניים ובינלאומיים שמקבלים ייעוץ ועזרה ביישום עקרונות האחריות החברתית.
אהרוני הסתקרנה.
בנובמבר 1997 טסה אהרוני לכנס השנתי של BSR בלוס אנג'לס.
בדרכה עצרה בניו-ג'רזי במטה של תאגיד הענק האניוול, שם התקיים מפגש של מנהלי אחריות חברתית בתאגידים כמו נייקי, ריבוק, מוטורולה, חברת הדלק "של", ועוד.
במפגש הזה, ולאחר מכן בכנס של BSR, התרשמה אהרוני עמוקות מהחיבור בין גישה עסקית רציונאלית לבין חשיבה חברתית שמּונעת מראייה עסקית.
עבור רובם זו הייתה הפעם הראשונה ששמעו שתרומה לעמותה היא השקעה שמניבה תשואה לעסק.
התהליך הואץ בעקבות שיתוף הפעולה עם ארגוני הקרן לישראל חדשה.
קרן כהנוף, שסייעה להקמת "ארגון מעלה", התנהלה בשיטה לפיה היא בוחרת שלא להתקשר עם ארגון אם לא הכירה את יו"ר הוועד המנהל שלו או אם מצאה שאין בו הנהלה מעורבת ואחראית.
הקרן לקחה בחשבון את סוגיית התלות האפשרית של הארגון בקרן, כדי להבטיח שכאשר תיפסק התמיכה, הארגון לא יתמוטט.
לפעמים למרות החשש מתלות, נתנה הקרן לארגון מענק או שניים נוספים כדי לבסס את איתנותו.
מיד לאחר בחינת המעורבות והאחריות נבדקה המשילות בארגון: האם הוועד המנהל מעורב ופועל בשקיפות והאם קשריו עם הדרג המקצועי וההנהלה תקינים.
עמותות מעידות פה-אחד שהליווי של הקרן לא היה מעיק, למעט דרישה לדיווחים שוטפים ושנתיים.
למרות הקשר השוטף, נוכחות הקרן הורגשה רק בביקורים ובסיורים מזדמנים, בהשתתפותה של נציגת הקרן דליה מגנט בישיבות של ועדים מנהלים, ובפגישותיה עם מנהלי ארגונים.
הקרן ייחסה לדליה מגנט תרומה חשובה להצלחת פעילותה בישראל.
היא רואה במגנט נכס בזכות נאמנותה, מקצועיותה ויכולתה לפעול לא רק ברוח ערכי הקרן אלא גם בהתאם לחוק הקנדי.
דליה מגנט, נציגת קרן כהנוף בישראל
מנכ"לית הקרן החדשה לישראל באותם שנים, רחל ליאל, שקשריה עם קרן כהנוף היו הדוקים, תארה את מגנט כ"אדם הכי מאיר פנים שפגשתי".
עד כמה הדוקים היו הקשרים בין קרן כהנוף לקרן החדשה?
מלבד העובדה, שקרן כהנוף מימנה את עמותות הקרן לישראל חדשה, שירה הרצוג, מנכ"לית קרן כהנוף, הייתה חברה במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה ובקרן פורד.
עד כמה הדוקים היו הקשרים בין קרן כהנוף לקרן החדשה?
מלבד העובדה, שקרן כהנוף מימנה את עמותות הקרן לישראל חדשה, שירה הרצוג, מנכ"לית קרן כהנוף, הייתה חברה במועצה הבינלאומית של הקרן החדשה ובקרן פורד.
חברי המועצה הבינלאומית של הקרן לישראל חדשה
עמותת "מעלה" לאחריות חברתית החלה כסטארט-אפ קלסי, אלא שבמקום שותפות בין יזם למשקיע, שימשה קרן כהנוף בשני התפקידים.
הקמת "מעלה" הייתה כמו סטארט-אפ גם מבחינת הסיכון שנטלה המשקיעה.
הרעיון שעסקים יאמצו אחריות תאגידית לקהילה באופן אסטרטגי היה חדש לישראל של אמצע שנות ה-90 ועורר ספקות.
מבחינת הרצוג ז"ל מדובר היה בסיכון מחושב.
היא זיהתה שילוב נכון של שלושה מרכיבים שמנבאים בעיניה הצלחה של כל השקעה בכל ארגון: בחירת האנשים הנכונים להוביל את הפעילות, מוצר חשוב ונחוץ ופוטנציאל השפעה.
באנגלית היא מכנה את השילוש שלושת ה-P : People, Product, Potential.
באנגלית היא מכנה את השילוש שלושת ה-P : People, Product, Potential.
הקרן השקיעה בשנת 1998, 1.7 מיליון ש' בהקמת ארגון מעלה.
ההחלטה להשקיע בהקמת "מעלה" הייתה במטרה לייבא ולהתאים לישראל גישה המדרבנת חברות עסקיות ליטול על עצמן אחריות לקהילה שבה הן פועלות.
ההחלטה להשקיע בהקמת "מעלה" הייתה במטרה לייבא ולהתאים לישראל גישה המדרבנת חברות עסקיות ליטול על עצמן אחריות לקהילה שבה הן פועלות.
גישה זו הוכיחה את עצמה בצפון-אמריקה כאסטרטגיה עסקית וגם כמבטאת אחריות חברתית. בעזרת גישה זו ניתן גם לעודד מקורות חדשים שיממנו את העמותות.
התפנית הראשונה בשינוי של התרבות התאגידית חלה בשנת 2003 עם השקת דירוג "מעלה", המדרג חברות ציבוריות ופרטיות לפי מידת האחריות החברתית ומאפייני ההתנהלות התאגידית שלהן.
הדירוג בוצע לפי קריטריונים: שמירה על איכות הסביבה, אתיקה בעסקים, תנאי העסקה, מעורבות בקהילה וממשל תאגידי.
אבן הדרך השנייה הונחה כעבור שנה וחצי.
המהלך החדש הייתה הבורסה לניירות ערך בתל-אביב, שהסכימה לייסד מדד של 20 החברות הציבוריות האחראיות במשק, כפי שהדבר משתקף בדירוג "מעלה".
מדד "מעלה" העניק, לראשונה בישראל, הזדמנות להשקיע במניות של חברות לא רק על סמך הביצועים הפיננסיים שלהן, אלא גם על סמך מידת האחריות החברתית שלהן.
כלומר אם לא אכפת לכם מהרווחים של ההשקעות שלכם, אלא מהתרומה לעמותות של הקרן החדשה, תשקיעו.
הטיעון של "מעלה", שאחריות חברתית כדאית ובאה לידי ביטוי בהשקעה במניותיה, התערער כאשר "החברה לישראל" פרשה מהדירוג ומהמדד אבל המדד המשיך לגדול: תחילה השתתפו בו 20 חברות, היום כלולות בו 45.
בתחילת הדרך היה המחזור שלו כ-200 מיליון שקלים. כיום הוא מגיע ל-350 מיליון.
הסיבה להשעות הנמוכות יחסית למדדים אחרים כמו מדד ת"א 100, משום שהמוסדיים שמנהלים את קרנות הפנסיה, מעוניינות להשיג תשואה לחוסכים.
ומדד ת"א מעלה, לא משרת את המטרות האלו של קרנות הפנסיה.
טליה אהרוני הצטרפה כחברה ונציגת מדינת ישראל בארגון GRI) Global Reporting Initiative).
זהו ארגון שהוקם בשנת 1997 בתמיכת תכנית הסביבה של האו"ם ובמימון ארה"ב, בשנת 1997, שעוסק בנושאים כמו שינוי האקלים, זכויות אדם ושחיתות.
האמנה של הארגון פורסמה בפסגה העולמית לפיתוח בר-קיימא שהתקיימה ביוהנסבורג - כמו שם הארגון ואת ההנחיות עם התווית דרך ליישומם שנחתמו על ידי כל מדינות החברות שהשתתפו.
מזכירות הארגון עובדת בשיתוף פעולה עם ארגון הגלובל קומפקט של האו"ם (UNEP).
UNEP היא יוזמה לעידוד עסקים ברחבי העולם לאמץ מדיניות של בת קיימא ואחריות חברתית ולדווח על יישומם.
זוהי מסגרת המבוססת על עקרונות לעסקים וקבע עשרה עקרונות בתחומים של זכויות אדם, עבודה, הסביבה ונגד שחיתות.
נכון ל-2015, כ-7,500 ארגונים נעזרו בהנחיות GRI עבור הדיווחים שלהם.
הנחיות ה- GRI חלות בארגונים רב-לאומיים, גופים ציבוריים, מפעלים קטנים ובינוניים, ארגונים לא ממשלתיים (המגזר השלישי), קבוצות תעשייה ועוד.
עבור רשויות עירוניות, הם כבר נבלעו בדרך כלל על ידי הנחיות דומות מהאו"ם (ICLEI).
ארגון GRI הוא דוגמה לעמותה שפועלת מחוץ למבנים היררכיים שקשורים לכוחות ממשלתיים (כגון, מעין אוטונומית של גופים רגולטורים).
זוהי ממשלה עולמית של איכות הסביבה עם מנדט ל"שלטון" הסביבה הטבעית ללא אפשרות התנגדות לכך של המדינה- ללא הבחנה.
בניגוד לתחומי מדיניות מוגנים, כגון כספים או הגנה, הגנת הסביבה דורשת ממדינות ריבוניות לרשום חוזים והסכמים רבים-צדדיים על מנת לתאם פעולה.
דיווח אחריות סביבתי הוא מושג שחדר לאחרונה שמעודד עסקים ומוסדות לדווח על הביצועים הסביבתיים שלהם.
ארגון מעלה שהוקם על מנת להטמיע את העקרונות של אחריות סביבתית וארגונית בעסקים, לפי תרבות בת קיימא, מעודד עסקים שמעוניינים להיכנס למדד ת"א מעלה, לפעול לפי ההנחיות שהתוו האמנות של הארגונים GRI, UNEP.
המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, מכהנת כחברת וועד המנהל של ארגון מעלה.
היא הבינה כמו כולם, כי לחברות הציבוריות צריך להיות אינטרס להיסחר במדד ת"א-מעלה.או במילים אחרות: ככול שיותר כספים יושקעו במדד ת"א-מעלה, כך האינטרס של החברות הציבוריות, להיות מדורגים במדד מעלה יגדל.
לאחר שדורית סלינגר פוטרה מניהול חברת הדירוג מעלות, בגלל תביעה ייצוגית של אזרחים שהפסידו את כול השקעתם בחברות ישראליות כמו IDB בגלל מצג שווא שפרסמה מעלות, היא הייתה תקופה חברה בוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות שהיא אחראית לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונת דירקטור, יושב ראש דירקטוריון או מנהל כללי בחברה ממשלתית.
כן מכהנים בוועדה איש ציבור ונציג של רשות החברות הממשלתיות.
רשות החברות הממשלתיות היא יחידה אדמיניסטרטיבית במשרד האוצר והיא פועלת בשני תחומים בעיקר: פיקוח ובקרה על החברות הממשלתיות והפרטת החברות הממשלתיות.
כן מכהנים בוועדה איש ציבור ונציג של רשות החברות הממשלתיות.
רשות החברות הממשלתיות היא יחידה אדמיניסטרטיבית במשרד האוצר והיא פועלת בשני תחומים בעיקר: פיקוח ובקרה על החברות הממשלתיות והפרטת החברות הממשלתיות.
בתאריך 22 לחודש אוגוסט של שנת 2008, שר האוצר יאיר לפיד מינה את דורית סלינגר לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981, קובע בסעיף
"6. (א) תוקם מועצה המייעצת שתייעץ לשר האוצר ולמפקח בכל עניין הנוגע לביטוח שתביא לפניה הועדה או שיועלה על סדר יומה על פי הצעת אחד מחבריה.
(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב) המועצה תימנה חמישה עשר חברים שימנה שר האוצר; במועצה יהיו מיוצגים מבטחים, סוכני ביטוח ומבוטחים; שלושה מהם יהיו חברי הועדה המייעצת כאמור בסעיף 4; סוכני הביטוח יהיו מיוצגים על ידי שלושה נציגי הארגון המאגד בתוכו את המספר הגדול ביותר של סוכני ביטוח בישראל; שמונה לפחות מחברי המועצה יהיו אנשים שאין עיסוקם בעסקי ביטוח; שמונה לפחות מחברי המועצה לא יהיו עובדי מדינה."
(תיקון מס' 4) תשנ"ו-1996
(ב) המועצה תימנה חמישה עשר חברים שימנה שר האוצר; במועצה יהיו מיוצגים מבטחים, סוכני ביטוח ומבוטחים; שלושה מהם יהיו חברי הועדה המייעצת כאמור בסעיף 4; סוכני הביטוח יהיו מיוצגים על ידי שלושה נציגי הארגון המאגד בתוכו את המספר הגדול ביותר של סוכני ביטוח בישראל; שמונה לפחות מחברי המועצה יהיו אנשים שאין עיסוקם בעסקי ביטוח; שמונה לפחות מחברי המועצה לא יהיו עובדי מדינה."
סלינגר מיד עם מינוייה, החליטה שהיא מצפצפת על החוק ולא כינסה את המועצה המייעצת למפקח על הביטוח.
סלינגר נימקה את היעדר קיום המועצה המייעצת בכך שאין בה טעם, ועוררה את זעמו.
אבל לסילנגר, ישנה מועצה מייעצת אחרת, עמותה שהקימה הקרן לישראל חדשה בשם "פורום החוסכים לפנסיה".
ולראיה, כול הרפורמות שרצה הפורום, שליחתה של הקרן החדשה להעביר, הוצא לפועל.
נושא המסלקה הפנסיונית, דרך המודל הצ'יליאני ועד לנושא העמלות של הסוכנים הפנסיונים.
למעשה כמעט הכול.....
באתר של פורום החוסכים לפנסיה, מפורסם התכנית שלהם ל"קרן פנסיה חברתית"
(הערה קטנה: "פורום החוסכים לפנסיה", נוהג לעקוב באדיקות אחר הפרסומים שלי.
כול פרסום שאני מעלה עם לינק מהאתר שלו, הוא נוהג למחוק, גם אם מדובר בסרטון יוטיוב של תכנית בערוץ מסחרי בו הוא ככב.
לכן אני נוהג לערוך "צילום מסך" או להעתיק את סרטון ה-youtube שהועלה לעמוד שלי.
ובהרחבה לכך, פרסמתי מאמר בקישור הבא: לינק).
כבר בשנת 2014, התייחסה לכך סגנית המפקחת על הביטוח, הלה בן חיים, בכנס כלכליסט....
בחודש אוקטובר 2015, מעבירה המפקחת על הביטוח, רפורמה בשוק הפנסיה, במסגרת חוק התקציב.
עיקרה של הרפורמה, אותה פירטתי במאמר אחר שניתן לקרוא בלינק זה: לינק.
שעיקריה הם: פיצול עבודת הסוכן בין תפעול למעסיק לשיווק לעובד וחיוב של הסוכנים לבחור בין שתי אפשרויות: לגבות תשלום מהמבוטח או לגבות עמלה מהגוף המוסדי (חברת הביטוח).
לקראת ביצוע הרפורמה, סלינגר ממנה את יואב גפני (40) לסגן בכיר האחראי על שיווק וייעוץ פנסיוני, השקעות ושוק ההון
גפני , עובד במשרד האוצר מזה 11 שנים, ומכהן בשנתיים האחרונות כיועץ בכיר לממונה על שוק ההון.
רפורמה זו אמורה הייתה להוביל בפועל, שסוכני הביטוח ינטשו את השוק של החברות והעסקים ויעדיפו להתמקד בביטוחי פרט.
דורית סינגלר, בדיוק כיוונה את השוק לכך ולכן היא כבר ברפורמה מאפשרת למעסיקים לפנות ישירות לחברות הביטוח ופוטרת את חברות הביטוח, מכללים ומחובות שחלים על סוכן הביטוח.
אחת התוצאות של הרפורמה, תהיה שמרבית המעסיקים הקטנים, שמעסיקים כ-70% מהמועסקים במשק, יוותר על שירותיהם של סוכני הביטוח ויטילו את תפעול העברת כספי הפנסיות של העובדים, על פקיד הנהלת החשבונות במשרדו וישלחו את העובדים לחתום על קרנות פנסיה, דרך אתרי האינטרנט של חברות הביטוח.
העובדים יישארו ללא כול גוף מייעץ.
כלומר השוק הפיננסי רק מסתבך, והממשלה משאירה את הציבור להתמודד עם חברות הביטוח והבנקים לבד, בלי אפשרות להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום.
היות שהרפורמה הועתקה במלואה מאנגליה, גם הפתרונות לבעיה זו, שהופיע גם באנגליה, תבוא משם: בבריטניה פתרו את הבעיה, וחייבו את הגופים המוסדיים לממן הקמת שירות ייעוץ פיננסי בלתי תלוי וחינמי מטעם הממשלה.
כלומר השוק הפיננסי רק מסתבך, והממשלה משאירה את הציבור להתמודד עם חברות הביטוח והבנקים לבד, בלי אפשרות להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום.
היות שהרפורמה הועתקה במלואה מאנגליה, גם הפתרונות לבעיה זו, שהופיע גם באנגליה, תבוא משם: בבריטניה פתרו את הבעיה, וחייבו את הגופים המוסדיים לממן הקמת שירות ייעוץ פיננסי בלתי תלוי וחינמי מטעם הממשלה.
שירות אובייקטיבי כביכול, שיהיה כמובן מוטה פוליטית, לפי האג'נדה של שר האוצר.
לצורך כך, המפקחת על הביטוח לא תזדקק לחקיקה נוספת, אלא להתקנת תקנות בלבד.
אבל המפקחת על הביטוח, דורית סינגלר, לא תזדקק לגיוס המוני של יועצים פנסיונים, יש לה כבר גוף שמשמש כגוף מייעץ למפקחת על הביטוח.
אבל המפקחת על הביטוח, דורית סינגלר, לא תזדקק לגיוס המוני של יועצים פנסיונים, יש לה כבר גוף שמשמש כגוף מייעץ למפקחת על הביטוח.
קוראים לו: "פורום החוסכים לפנסיה בישראל", שהיא עמותה של יועצים פנסיונים, שהוקמה ע"י הקרן החדשה לישראל.
בכול יום שעובר, המפקחת על הביטוח, מפרסמת עוד רפורמה ועוד רפורמה, באובססיה חסרת מעצורים, בכול שני וחמישי מפרסמים רפורמות שכבר אפשר לרגע ללכת לאיבוד בתוך שלשל הפורמות .
בבוקר הרביעי לחודש ינואר של תחילת 2016 המפקחת על הביטוח,מחליטה לפגוע בחלק שמיועד לחיסכון בקרנות הפנסיה של העמיתים ולחתוך מהם בממוצע 0.5% מהרווחים.
ובערב היא מפרסמת רפורמה נוספת מטעם "צוות להגברת הוודאות בחיסכון הפנסיוני".
פנסיה לכול עובד במימון המדינה.
פנסיה לכול עובד במימון המדינה.
כדי להבין זאת, ניתן ללמוד ממהלך אחד שלה שעשתה ב2013...
המפקחת על הביטוח, החליטה לשנות את החלוקה בין הרכיבים: להפחית 40% מההפרשה לביטוח הנכות ולהעבירם לחיסכון על דעת עצמה בלי להתייעץ באנשי מקצוע, כי זה ניראה לה הגיוני לעשות זאת...
למה?
כיוון "שבאגף שוק ההון והביטוח, סברו (לא פורסמו שמות היועצים, אבל ניתן לנחש מי הם היו...), שאפשר להפחית את רכיב הביטוח בלי חשש, על סמך ממצאים ולפיהם שיעור העמיתים המאבדים את כושר העבודה יורד, ומשך הנכות שלהם מתקצר (בניגוד להנחה שנכות היא מצב קבוע), כך שההפרשה המופחתת לביטוח הייתה אמורה להספיק לקרנות."
כאילו אין מקצוע כזה שנקרא "אקטואר" שתפקידו לבדוק את הסיכון הזה, אבל בשביל מה לעשות זאת? בשביל זה יש אותה ואת סוללת העיתונאים היחצנית שלה...
כאילו אין מקצוע כזה שנקרא "אקטואר" שתפקידו לבדוק את הסיכון הזה, אבל בשביל מה לעשות זאת? בשביל זה יש אותה ואת סוללת העיתונאים היחצנית שלה...
פתאום היא הבינה שבגלל המהלך הזה היא הכניסה את קרנות הפנסיה שלה לגירעון אקטוארי.
ההתחייבויות שלהן לקצבאות נכות היו גבוהות מהסכום שגבו בפועל...
התוצאה- חלק מהעמיתים בקרנות הפנסיה צפויים לספוג פגיעה נוספת בקצבת הפנסיה שיקבלו בעת הפרישה.
התוצאה- חלק מהעמיתים בקרנות הפנסיה צפויים לספוג פגיעה נוספת בקצבת הפנסיה שיקבלו בעת הפרישה.
כדי לכסות את הגירעונות פגעו הקרנות בחסכונות לפנסיה של העמיתים וחתכו מהם בממוצע 0.5%.
אדם שחסך במבטחים 500 אלף שקל (ב־2014), הפסיד 0.51% - 2,550 שקל בשנה.
כך שתחילה גדל החיסכון לפנסיה משום שהועברו אליו כספים מרכיב הביטוח, אולם בהמשך ירד בגלל כיסוי הגירעון.
אז עכשיו היא מבצעת רפורמה נוספת... לינק לרפורמה: לינק
אולי בהמשך עוד אזכה לדווח על משרד האוצר שימצא לכם קרן פנסיה ״זולה״ בדמי ניהול, ואז בגלל שהיא תנוהל רע, המשרד יעביר חלק מהחיסכון שלכם לרכיבי הביטוח וכל מה שהשגתם בדמי ניהול נמוכים ילך לאיבוד.
על כול פנים, בהמשך "הצוות להגברת הוודאות בחיסכון הפנסיוני" שמינתה המפקחת על הביטוח פרסמו רפורמה נוספת.
שממתבססת על חיסול מקצועות הסוכנים והיועצים הפנסיונים.
לפיה: חיסול מקצועות אלו יגררו להגדלת החיסכון הפנסיוני.
לינק למצגת שמשרד האוצר פרסם: לינק.
ומה עם נציגי המכירות, השימור, הטיפול והשירות בחברות הישירות,
לינק למצגת שמשרד האוצר פרסם: לינק.
מתוך המצגת של משרד האוצר
ומה עם נציגי המכירות, השימור, הטיפול והשירות בחברות הישירות,
תחומים שסוכן הביטוח מטפל בהם במסגרת עבודתו, האם הם אינם עולים כסף רב?
בעלי חברות הביטוח הישירות שלא מעסיקות סוכני ביטוח, נאלצים להזרים כספים רבים לפרסומות בכלי התקשורת.
כך שהתפיסה של הפיקוח על הביטוח, נובע מראיה לא נכונה, בלשון המעטה של המציאות.
כך שהתפיסה של הפיקוח על הביטוח, נובע מראיה לא נכונה, בלשון המעטה של המציאות.
מיותר לציין שבצוות "להגברת הוודאות בחיסכון הפנסיוני", לא כיהן אף אקטואר.
אקטואריה - זהו המדע המשתמש בטכניקות מתמטיות, סטטיסטיות וכלכליות לפתרון בעיות כלכליות שבהן משולבים מצבים של אי ודאות כגון סיכוני ביטוח
אקטוארים המועסקים בחברות ביטוח אחראים, בין השאר, לחישוב תעריפי הביטוח ולקביעת עתודות הביטוח.
בקרנות הפנסיה עוסקים אקטוארים בתכנון תנאי הפנסיה, קביעת עלותה ובהכנת המאזנים האקטואריים...
בקרנות הפנסיה עוסקים אקטוארים בתכנון תנאי הפנסיה, קביעת עלותה ובהכנת המאזנים האקטואריים...
האקטואר של משרד האוצר סיים את תפקידו בוועדה ועדיין לא מונה אקטואר חדש.
אין חוק שמחייב שבוועדה יהיה חבר אקטואר, ההיגיון הבריא אומר שבוועדה הזו צריך שלפחות שליש מחבריה יהיו אקטוארים.
אבל אין מה להילחץ, המדינה תממן לנו 60% מהפנסיה ובשביל זה אין צורך באקטואר!
הכנסת סיימה את שנת 2015, ב-29 לחודש דצמבר באישור וועדת שרים לחקיקה אישרה הצעת חוק העמותות של שרת המשפטים "איילת שקד", שלפיו עמותות שעיקר המימון שלהן מחו"ל יחויבו לציין זאת. המהלך נועד להקשות על ארגוני שמאל.
הידיעה הזו הובילה את המפקחת על הביטוח להחליט על הקדמת הרפורמה הפנסיונית וקיצור זמנה לחודש אפריל במהלך נוסף.
מה הקשר?
בהמשך הכול יתבהר....
המפקחת על הביטוח פרסמה רפורמה חדשה שאותה עטפה בססמאות שהציבור אוהב לשמוע: "מסייעים לכול הפראיירים לקבל הנחות בפנסיה", "להכניס תחרות לשוק הפנסיה" רק שהפראיירים האמתיים כאן, הם הציבור...
על פי רפורמה זו, המדינה תוציא לפועל מכרז שבו תבחר קרן הפנסיה שתהווה ברירת מחדל שאליה יפקידו עמיתים שתרם בחרו בקרן פנסיה.
המפקחת על הביטוח הבטיחה שהיא תעניק עדיפות לקרנות הפנסיה הקטנות במשק.
כשדמי הניהול הם חזות הכול ואין כול התייחסות לאופי הניהול של כספי הקרן, מדיניות ההשקעה והתשואה של הקרן, אין מקום ואין צורך בפעילותם של סוכני הביטוח.
היא מייתרת את תפקידם.
היא מייתרת את תפקידם.
דמי הניהול יהיו נמוכים ויחייבו את המוסדיים לקצץ עלויות תפעול ולכן מובן שהם ישקיעו את הכספים במדדים פסיביים, כגון ת"א 100 או אפילו המדד 'החברתי' שהוא מדד "ת"א-מעלה" מיסודה של הקרן החדשה...
השוק ינוהל ע"י פקידי משרד המפקחת על הביטוח ושוק ההון, שהם מקבלים את כספם מהמדינה ולא מחברת הביטוח ולכן נאמנותם שייכת למפקחת על הביטוח ולאג'נדה הפוליטית שלה.
בחודש נובמבר 2014, אבנר סטפק, בעלי מיטב דש בפאנל של וועידת הקיימות של כלכליסט: "השקעה של גוף מוסדי היום משיקולים חברתיים יכולה עוד לסבך את מנהלי ההשקעות בתביעות."סטפק נימק את טענתו בכך שתפקידו של מנהל ההשקעות מוגדר היום בהבאת תשואה מקסימלית למשקיעים, ולא בשילוב אינטרס חברתי בהשקעות.
כדי שהשקעות המוסדיים, יפנו למדד "ת"א-מעלה", קרן פנסיה חברתית שתושקע במדד מעלה, כפי שאבנר סטפק רוצה, צריכה לזכות במכרז של משרד האוצר.
מה שיקרה יהיה מובן מאליו: חברות שירצו להתברג למדד "ת"א-מעלה", יצטרכו לעמוד בקריטריונים של "מעלה", כלומר לתרום לעמותות שקיבלו את תו האפקטיביות של עמותת "מידות", שבבעלות בית השקעות "מיטב דש".
העמותות שיסומנו ע"י חוק העמותות של איילת שקד, אלו העמותות שזכו לקבל את תו האפקטיביות מעמותת "מידות" ולכן יזכו למימון החברות הציבוריות, שיהיו מעוניונות להתברג למדד מעלה, כדי לזכות בהשקעות ומימון של כספי קרנות הפנסיה שלנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה