אנו מודים למשרד האוצר על בחירתו בקרן הפנסיה של מיטב דש*

בתאריך ה-1 לחודש אוגוסט פרסמו שר האוצר, משה כחלון והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, את קרנות ברירת המחדל לשנתיים הקרובות, שזכו במכרז של האוצר.
אבל עוד לפני שנפנה לשני קרנות הפנסיה הזוכות, ראוי להזכיר סטאטוס חריג שפרסם אבנר סטפק, בעליו ומנכ"ל בית ההשקעות מיטב-ד"ש, בתאריך ה-12 לחודש יולי.
בסטאטוס זה (כאן) הוא תקף את חוק העמותות שהעבירה איילת שקד.

כפי שכתבתי בתחילת חודש יולי, המכרז לקרן פנסיית ברירת מחדל, יצא לדרך בעקבות העברת חוק העמותות בוועדת השרים, שאישרה את החוק לחקיקה בכנסת. ( כאן)

בין השאר נכתב במאמר מתחילת חודש יולי ובפוסטים בפייסבוק (כאן), כי המכרז נתפר למידותיה של קרן מיטב-דש כדי שתזכה במכרז.

אומנם בעקבות לחץ מצד חברות הביטוח, נאלצה המפקחת על הביטוח ושר האוצר  להכריז על שני קרנות פנסיה שזכו במכרז, אך לדאבוני זה לא משנה את התמונה שמצטיירת במלואה.

הזוכים במכרז לקרן ברירת מחדל, שמשרד האוצר פרסם בתחילת חודש אוגוסט היו, כמה לא מפתיע: קרן הפנסיה של מיטב-דש וקרן הפנסיה של הלמן אל דובי.
קרן הפנסיה של מיטב דש תגבה דמי ניהול בשיעור של 1.31% מההפקדות החודשיות ושיעור של 0.01% מהצבירה בקרן.
דמי הניהול שתגבה קרן הפנסיה של הלמן אלדובי יעמדו על 1.49% מההפקדות החודשיות ושיעור של 0.001% מהצבירה בקרן.

לכאורה, על מנת שהחברות הלמן אלדובי ומיטב ד"ש ירוויחו מהמכרז של האוצר לקרן ברירת מחדל בדמי ניהול נמוכים, צריכה להיות להם ערך מוסף מכספי העמיתים שישקיעו את כספם אצלם.

הלמן אלדובי, הוא בית השקעות בגודל בינוני שבו מנוהלים למעלה מ-14 מיליארד שקל.
על מנת שהוא ירוויח מניהול הכספים, הלמן אלדובי התמזג עם סוהו נדל"ן וכך למעשה ישקיע את כספי העמיתים, בהשקעות נדל"ן של קרן ריט שבבעלותו וכך יוכל לגזור עמלה של 10% על כספי העמיתים בשקעות בנדל"ן.
להזכירכם, המפקחת על הביטוח אסרה על בתי ההשקעות לגבות עמלה נוספת מהעמיתים בקרנות הפנסיה, מלבד השקעות בנדל"ן. (כאן)

ומה הערך המוסף של בית ההשקעות מיטב ד"ש, כדי שיוכל להרוויח מהזכייה בקרן ברירת המחדל?

על כך כבר דנו חודשים רבים לפני הזכייה במכרז.

אבנר סטפק ששותף ביחד עם חברת BRM שבבעלות האחים ברקת (ניר ואלי ברקת), בבית ההשקעות מיטב-ד"ש, הקימו את עמותת "מידות".

עמותת "מידות" הוקמה בשיתוף עם ארגון הג'וינט, כדי לדרג את העמותות ולהעניק להם את "תו האפקטיביות".

רק עמותה שקיבלה את "תו האפקטיביות", ראויה לקבל תרומה. 

עמותת מידות הוקמה ע"י אותם אנשים שהקימו את עמותת מעלה.

עמותת מעלה מפעילה את "מדד ת"א-מעלה".

מדד ת"א-מעלה מודד את החברות שנסחרות בו, לפי תרומה "חברתית" (בשמה המכובס), של החברה לסביבה, או ביתר דיוק - כמה החברה מסייעת לקידום הסוציאליזם. כלומר: מסייעת לוועד העובדים, לסביבה ובין השאר גם תורמת לעמותות.

לא מספיק שהחברה הנסחרת תתרום לעמותות, חשוב כמובן גם לאילו עמותות החברה תתרום.
וכאן נכנסת לתמונה, עמותת מידות, שתפקידה להעניק את תו האפקטיביות, שבלעדיה התרומה של התורם לעמותה, לא תילקח בחשבון ע"י מדד ת"א-מעלה.

כדי שכול החלקים יתחברו, חשוב לציין כמה עובדות: המפקחת על הביטוח ושוק ההון, דורית סלינגר, חברה בהנהלה הציבורית של "מדד ת"א-מעלה".

לעמותת "מידות" יש גם מועצת מנהלים ציבורית.

(הנה לינק לדו"ח ההקמה של עמותת מידות)
מתברר כי באופן לא מפתיע, רבים מחברי ההנהלה הציבורית של עמותת "מידות", חברים או עובדים בעמותת "מעלה" שמפעילה את מדד ת"א-מעלה בבורסה.
כך למשל בראש המועצה עומד יעקב בורק שכיהן לפני כן כיו"ר ארגון "מעלה".

לא מפתיעה לגלות שבין העמותות שקיבלו את "תו האפקטיביות" ע"י עמותת מידות, נמצאות אותם עמותות שיופעל עליהם סנקציות ע"י "חוק העמותות".

המהלך של המפקחת על הביטוח במכרז שפרסמה לקרן ברירת מחדל, נועד כדי שהמימון של העמותות, שממומנות כיום ע"י ממשלות באירופה והממשל האמריקני, יוחלף במימון מחברות ישראליות וציבוריות, שירצו לגייס כספים מקרן הפנסיה של מיטב-דש, שזכתה במכרז של משרד האוצר, כקרן ברירת מחדל.

בפרוטוקול ישיבת הדריקטוריון מיום 20.5.15 של עמותת מידות, נכתב:"קיימת תופעה של היחלשות המנוף של עיגול לטובה. מספר העמותות החדשות הולך וקטן, וכמעט כל העמותות שמחדשות את התו עושות זאת בגלל עיגול לטובה. נדרשת חשיבה לגבי מציאת מנופים חדשים".

במילים אחרות: מרבית ההכנסות שהניבו לעמותת מידות בשנת 2014, כ-180 אלף ש', הגיעו מעמותות שפנו לקבל תרומה מ"עיגול לטובה", הבעיה שישנה היחלשות של כמות התורמים והעמותות שפונות לעמותה.

אין ספק שהקשר בין כספי העמיתים שיושקעו בקרן ברירת המחדל של מיטב- דש למדד ת"א-מעלה, יהווה עבור עמותת מידות "מנופים חדשים" לצבירת רווחים.